וְסוֹף־כָּל־סוֹף הִגִּיעַ

יוֹמִי הַמְאֻשָּׁר:

בֵּינִי וּבֵין הָרָקִיעַ

אֵין שְׁלִישִׁי, אֵין זָר!

חַלּוֹן בֵּיתִי פָּתוּחַ

לְאשֶׁר הָעוֹלָם.

יָבוֹא נָא אָחִי הָרוּחַ,

יְחַבְּקֵנִי עוֹד הַפַּעַם!

שָׁלוֹם לְהוֹד הַיַּעַר,

הַמְרַנֵּן בַּסַּעַר,

הַמְזַמֵּר לִי חֶרֶשׁ

בַּדִּמְדּוּמִים שִׁיר עֶרֶשׂ!

וְאִם לָבוֹא אֵחַרְתִּי,

יִסְלַח נָא אַשְׁמָתִי:

כִּי לוֹ לְבַדּוֹ שָׁמַרְתִּי

מֵיטַב אַהֲבָתִי.