בַּשָּׁמַיִם גִּיל וּצְחוֹק,

אוֹר־הַבֹּקֶר מָתוֹק,

בָּא צִלְצוּל־פַּעֲמוֹנִים

מִן הַכְּפָר הָרָחוֹק.

כְּסוּת אֵדִים כְּחַלְחַלִּים

בַּמֶּרְחָק… כְּגַלִּים,

גַּלֵּי יַם תַּעֲלוּמוֹת,

לְעֵינַי מִתְגַּלִּים,

לִי – הַיָּם, וְלִי סִירָה,

כֹּה קַלָּה, מְהִירָה;

תִּשָּׂאֵנִי לַמֶּרְחָק

עַל גַּלֵי הַשִּׁירָה.

וּמֵעֵבֶר לַיַּמִּים

הֵיכְלֵי־אוֹר קָמִים;

שָׁם אֵרֵד וְאֶכָּנֵס

אֶל קִרְיַת הַקְּסָמִים.