לִפְנֵי אַךְ רֶגַע – זִיו־קַרְנַיִם

שָׁטַף הַכֹּל, סִמֵּא עֵינַיִם;

אַךְ שׁוּב נִכְנַסְתִּי לִפְאַת הַצֵּל.

לְאַט יוֹרְדִים צִלְלֵי הָעֶרֶב,

הַלַּיְלָה מִתְעוֹרֵר בְּקֶרֶב

הַיַּעַר הָאָפֵל.

שָׁם, לְפָנַי, שְׁקִיעָה בּוֹעֶרֶת:

פִּרְחֵי שָׁנִי, אֹדֶם וּוֶרֶד,

בִּרְכַּת פְּרִידָה לַיּוֹם הַטּוֹב,

בִּרְכַּת שָׁלוֹם, שִׁירַת־תִּפְאֶרֶת

לְסוֹד הַלַּיְלָה הַקָּרוֹב…

שִׁמְרִי, נַפְשִׁי, אֶת שְׁעַת הַשֶּׁקֶט

בֵּין יוֹם וָלַיְלָה, בֵּין אוֹר וָצֵל!

הֵן בִּשְׁבִילֵךְ חַמָּה דּוֹלֶקֶת,

אִתֵּךְ הָעֶרֶב מִתְפַּלֵּל,

וְעוֹד מְעַט – יָבוֹא הַלֵּיל…