עַל גַּג אָדֹם יוֹנָה יוֹשֶׁבֶת,
יוֹנַת הָאַהֲבָה.
הָרוּחַ מִן הַיָּם נוֹשֶׁבֶת,
קַלָּה וְשׁוֹבֵבָה.
בְּעוֹד שָׁעָה תִּשְׁקֹט הָרוּחַ,
תִּישַׁן יוֹנָה בַּקֵּן.
אֶזְכֹּר: יָדוּעַ וּבָטוּחַ,
כָּעֵת לִבִּי – זָקֵן.
כָּעֵת מַה טּוֹב לִבְכּוֹת בַּסֵּתֶר
עַל יוֹם מִן הֶעָבָר,
עַל כְּתֹבֶת־יָד בְּדַף הַסֵּפֶר,
וְאַף עַל לֹא דָבָר…
יוֹנַת לִבִּי, הַתּוֹר הִגִּיעַ
גַּם לָךְ לְהֵרָדֵם.
כָּבָה הַזֹּהַר בָּרָקִיעַ,
הָעֶרֶב מִתְקַדֵּם.