אֵצֵא וְאֶשְׁאַל לָרוּחַ:
רוּחַ, שֶׁל מִי אֲנִי?
– חֶרֶשׁ צוֹחֵק הָרוּחַ:
“שֶׁל פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁל אַלְמוֹנִי”…
אֵצֵא וְאֶקְרָא לָרוּחַ:
נַשֵּׁק רַק אַתָּה לִשְׂפָתַי!
– צוֹחֵק וְלוֹעֵג הָרוּחַ:
“בִּנְשִׁיקוֹת הָאוֹהֵב – לֹא דַי?”…
אֵצֵא, אֶתְלוֹנֵן לָרוּחַ:
רוּחַ, אֲנִי עֲיֵפָה…
כְּהֵד מֵרָחוֹק – קוֹל רוּחַ:
“אַהֲבַת־נְעוּרִים מַה יָּפָה!”
רוּחַ, אַתָּה מְרַמֵּנִי.
הֲשִׁיבֵנִי לִמְנוּחָתִי,
קַח נָא, קַח מִמֶּנִּי
אֶת סֵבֶל אַהֲבָתִי!
– "אַהֲבָתֵךְ נוֹדֶדֶת,
וְאֶת דַּרְכָּהּ לֹא תֵּדַע.
אֲנִי, רוּחַ שְׂדוֹת־מוֹלֶדֶת,
הֵבֵאתִי לָךְ בִּרְכָתָהּ"…
כָּכָה לוֹחֵשׁ לִי הָרוּחַ,
וְאֵלֶּה שִׂיחוֹת לְבָבִי.
מָתַי יִנָּתֵן לִי לָנוּחַ,
לָדַעַת אֶת שֵׁם אֲהוּבִי?