שִׁירִי קָצָר. עָנָן עַל־פְּנֵי שָׁמַיִם,

הָרוּחַ בֵּין עָלִים – קַלָּה, שַׁאֲנַנָּה,

מִשְׂחַק אוֹרוֹת וָצֵל בְּשֶׁמֶשׁ־צָהֳרַיִם…

וְכָךְ הָיָה לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה.

וְקַל שִׁירִי. לָאֹזֶן הַקַּשֶּׁבֶת –

סוֹדוֹת וּרְמָזִים, לַנֶּפֶשׁ – הֲבָנָה,

וּפֵרוּשָׁם אֶחָד: אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת…

וְכָךְ הָיָה לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה!