לִפְנוֹת־עֶרֶב מַחֲרִישִׁים הָאִילָנוֹת,

חֲלוֹמוֹת תּוֹעִים בַּיָּעַר.

לִפְנוֹת־עֶרֶב מִתְאַבְּלִים הָאִילָנוֹת,

מְחַכִּים לְאוֹר הַסָּהַר, –

כִּי יוֹפִיעַ וְיָאִיר עַל כָּל־נָתִיב,

עַל כָּל־גֶּזַע וְצַמֶּרֶת,

וְתִרְעַד שֵׁנִית הַתֵּבֵל מְלֵאַת־זִיו,

וְתִלְבַּשׁ גְּאוֹן תִּפְאֶרֶת.

לִפְנוֹת עֶרֶב כִּי תֵלֵךְ בִּשְׁבִיל בּוֹדֵד

זָר לְךָ יְגוֹן־הַיַּעַר;

אֵין מַקְשִׁיב לְהֶמְיַת־לֵב נוּגֶה־נוֹדֵד,

אֵין מֵבִין לְסוֹד־הַצָּעַר.

וְהַלֵּב בִּבְדִידוּתוֹ, בְּחשֶׁךְ־יִסּוּרָיו

מִתְיַפֵּחַ בְּדוּמִיָּה,

וְעוֹרֵג אֶל זִכְרוֹנוֹת, אֶל זֹהַר־נְעוּרָיו, –

אֶל הַסַּהַר כִּי יוֹפִיעַ …

מוסקבה, תרפ"ג.