“אריאל”

קבוצת “אריאל”

(זכרונות על קבוצת “אריאל” / “השומר הצעיר”, ורשה, 1918)

הזכרונות הבאים נכתבו בתל־אביב בשנת 1988 ע“י זאב אלבלינגר (יליד ורשה, 1904) – חניך “השומר הצעיר” בורשה ואחד משבעת חברי קבוצת “אריאל”, שמדריכה היה שמואל־”סשה" שצ’ופק.

הזכרונות נכתבו לפי בקשת אלמנתו של שצ’ופק, הסופרת והציירת איווט שצ’ופק מירושלים, שבקשה לספר לבנה אריאל, הנקרא על שם הקבוצה, על אביו ועל הקבוצה שיסד. את זכרונותיו פותח המחבר ברקע כללי להקמת תנועת “השומר הצעיר” בפולין, ומכאן הוא עובר לסיפורה של הקבוצה, שהיו בה בסכה“כ שבעה חברים ומדריך (שלושה מן השבעה היו בני משפחת אלבלינגר – המחבר, אחיו הבכור אהרן ובן־דודם, אברהם, שהיה בן־גילם). הזכרונות מקיפים גם את בואה של קבוצת “אריאל” ארצה, העבודה בקיבוצים, בכבישי העמק, בחיפה; נסיעת חברי הקבוצה לחו”ל, ללימודים אקדמאיים, שובם ארצה אחרי סיום לימודיהם והתפזרות הקבוצה – איש־איש למשפחתו.

הזכרונות לא נועדו לדפוס כמות שהם, והיו אמורים לשמש רק כטיוטה לספר מגובש יותר (העריכה הסגנונית נעשתה בידי דן אלמגור, בנו של המחבר). הם כוללים גם קוריוזים ואנקדוטות השייכים לסיפור הקבוצה רק בעקיפין, אך גם מהם ניתן ללמוד על אווירת הימים ההם.

זאב אלבלינגר היה אגרונום (את לימודיו עשה באוניב' באלז’יר), ועסק רוב ימיו בחקלאות ובכתיבה. כתב שירים, סיפורים, ספרי־ילדים (שניים מהם יצאו לאור: “מזל של כלב” בהוצאת “כתר” ו“רקאני וגמאני” בהוצאת “תמוז”). נע“ע ב”לכסיקון לספרות ילדים" לאוריאל אופק.