כָּל הַנְּפָשׁוֹת הוֹלְכוֹת אֶל הַמַּיִם

כְּעֵדֶר אַיָּלוֹת צְמֵאוֹת, וְאִם יָבְשׁוּ

מִי יַכֶּה בַּסֶּלַע

אֲנִי, מַכְרִיז הַמָּוֶת הַגָּדוֹל.

לֹא, אֲנִי אוֹמֶרֶת. אֲפִלּוּ תַּרְבִּיץ אֶלֶף

אֲנִי דְּלוּקָה עַל הַחַיִּים.

וְגַם אִם שָׁמַיִם יַעַמְדוּ דֹּם וּפִרְחֵי מִרְפֶּסֶת

יַפְנוּ גַּבָּם וְאַתָּה הַמּוֹשֵׁף נוֹשֵׁף,

תְּהַלֵךְ שְׁלוּב זְרוֹעַ עִם הַדִּין, לֹא

אַהֲבָתִי.