בְּשֵׁם הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי לִיהוּדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

כִּמְעַט עַל מַחֲצִית הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי הוּטַל מִשְׁטָר צְבָאִי. הָעִיר הָעִבְרִית הַמֶּרְכָּזִית, תֵּל־ אָבִיב הַגְּדוֹלָה, וּבְנוֹתֶיהָ הַחֲשׁוּבוֹת רָמַת־גָּן וּפֶתַח־תִּקְוָה, וְצֹמֶת שְׁכוּנוֹת עִבְרִיּוֹת, בַּעֲלוֹת אוֹכְלוֹסְיָה עֲמֵלָה, בִּירוּשָׁלַיִם – הֻבְדְּדוּ בְּטַבַּעַת צְבָאִית מֵעַל שְׁאָר הַיִּשּׁוּב וּמֵעַל הָאָרֶץ כֻּלָּה.

בְּתוֹךְ הַתְּחוּמִים הַנְּצוֹרִים “מָסוּר כָּל אָדָם לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל כָּל חַיָּל” – עַל פִּי הַמַּצָב הַחֻקִּי – וְהַזְּכוּת שֶׁל מַחֲצִית הַיִּשּׁוּב לִחְיוֹת וְלַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתוֹ נֶהֶפְכָה, לְמַעֲשֶׂה, לְחֶסֶד.

אֵין לְהַאֲמִין כִּי זֹאת תַּעֲשֶׂה לַיִּשּׁוּב מֶמְשָׁלָה, אֲשֶׁר עַל שְׁלוֹמוֹ הִיא מֻפְקָדָה מִטַּעַם הָעַמִּים. אֵין לְהַאֲמִין כִּי זוֹהִי מְצִיאוּת וְלֹא דִמְיוֹן־תַּעְתּוּעִים.

אַךְ לֹא בְּאֵלֶּה יוּכְלוּ לָנוּ. הַיִּשּׁוּב לֹא יְדֻכָּא, לֹא יְפוֹרָר. חֵפֶץ הַחַיִּים שֶׁבּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בְּצִדְקוֹ יַגְבִּירוּהוּ עַל הַחֶנֶק. גַּם חֶרֶב צְבָאִית לֹא תַּפְרִיד אֶת הַיִּשּׁוּב הָאֶחָד לִפְרֻדּוֹת וְלֹא תַּחְתֹּךְ אֶת הַגּוּף הַחַי לִנְתָחִים נְתָחִים, מְפַרְפְּרִים כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ.

הַמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי, מוֹפֵת מִפְעָלֵנוּ הַחֲלוּצִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת, יַעֲנֶה אֶת הֶעָרִים הַנְּצוֹרוֹת וְיִשְׁקֹד, כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יְכָלְתּוֹ, לְמַלֵּא חֶסְרוֹנָן בְּמֵיטַב תְּנוּבָתוֹ.

מוּל תָּכְנִית זוֹ תִּתְעוֹרֵר בִּמְלֹא כֹּחָהּ הָאַחֲוָה וְהַהִתְלַכְּדוּת הַיִּשּׁוּבִית. הַדָּבָר הַנִּדְרָשׁ מֵאֵת הָעָם הָעִבְרִי וּמֵאֵת הַיִּשּׁוּב – לְהַסְכִּים לַחֲרִיצַת גּוֹרָלוֹ כְּמִעוּט נִצְחִי,

תָּלוּי בְּאַרְצוֹ בְּחֶסֶד אֲחֵרִים – לֹא יֻשַּׂג.

תָּכְנִית זוֹ לֹא תַּשִּׂיג אֶת תַּכְלִיתָהּ. הִיא לֹא תִּצְלַח, מוּל עֲמִידָתֵנוּ הַמְאֻחֶדֶת.

ּוַעֲמִידָה מְאֻחֶדֶת זוֹ תִּהְיֶה גַם עֲמִידַת הַיִּשּׁוּב מוּל מְהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִבֶּפְנִים. מִתּוֹךְ הַכָּרַת טָהֳרַת מִפְעַל תְּקוּמָתֵנוּ יַעֲשֶׂה הַיִּשּׁוּב כָּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, כְּכָל אֲשֶׁר הֶחְלִיט וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ, לִמְנִיעַת מַעֲשֵׂי הָרֶצַח הַנִּתְעָבִים וּשְׁפִיכַת הַדָּמִים הַמֻּפְקֶרֶת, הַמְבֻצָּעִים בִּידֵי פּוֹרְקֵי עֹל כָּל מִשְׁמַעַת וְכָל אַחֲרָיוּת לְאֻמִּית.

הָעָם הָעִבְרִי כֻּלּוֹ, מַאֲמִינִים אָנוּ, יִרְאֶה וְיָחוּשׁ בְּיִסּוּרֵי עֲמִידָתוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב, כְּשֶׁחֶרֶב הַהֶרֶס נְטוּיָה עָלָיו מִבַּחוּץ וּבַחֲדָרָיו אֵימַת פּוֹרְקֵי־עֹל – וְיִתְנַעֵר לִזְעָקָה גְדוֹלָה, מוּסָרִית וּמְדִינִית, וּלְעֶזְרָה חָמְרִית נֶאֱמָנָה.

וְעָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל אֵלֶּה:

1.  עֶזְרָה הֲדָדִית מְלֵאָה, כְּכָל אֲשֶׁר נוּכַל לְהַעֲלוֹתָהּ מִתּוֹכֵנוּ, מִן הַשֶּׁטַח הַחָפְשִׁי לַשְּׁטָחִים הַנְּצוֹרִים, וּבְתוֹךְ גּוּפֵי הַשְּׁטָחִים הַנְּצוֹרִים.

2.  עֲבוֹדָה רְצוּפָה, לְלֹא כָּל הֶפְסֵק, לְלֹא שְׁבִיתָה וּלְלֹא הַשְּׁבָּתָה, כָּל יְמֵי הַמָּצוֹר, וְיִשּׁוּב כָּל הַדְּבָרִים בְּעִנְיְנֵי עֲבוֹדָה – בְּדֶרֶךְ פְּנִימִית.

3.  הַעֲדָפַת תּוֹצַרְתֵּנוּ עַל פְּנֵי כָּל הוֹצָאַת כְּסָפִים לַחוּץ, כִּי חִזּוּק יִצּוּרֵנוּ הַתַּעֲשִׂיָּנִי וְהַחַקְלָאִי הוּא הַחִסָּכוֹן הָאֲמִתִּי.

4.  הֵעָנוּת נְדִיבָה לִקְרִיאַת הָרָשֻׁיּוֹת הַנְּצוֹרוֹת לְתוֹשָבֵיהֶן לְסִלּוּק הַמִסִּים הַקְּבוּעִים וְהַגְבָּרַת מַגְבִּית הַהִתְגַּיְּסוּת בַּשֶּׁטַח הַחָפְשִׁי וּבַשְּׁטָחִים הַנְּצוֹרִים.

5.  מַתַּן כָּתֵף לְמִלְוֶה פְּנִימִי יִשּׁוּבִי, מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת כָּל הַשְּׂדֵרוֹת לָקַחַת חֶלְקָן בּוֹ בְּעַיִן יָפָה וְהִשְׁתַּתְּפוּת בַּעֲלֵי הַיְכֹלֶת – כְּיַד יְכָלְתָּם.

עָמוֹד נַעֲמֹד כְּיִשּׁוּב אֶחָד, שׁוֹמֵר יִעוּדוֹ וּשְׁלִיחוּתוֹ, הַמְרַתֵּק – מֵעַל לַשַּׁרְשֶׁרֶת הַצְּבָאִית – בְּשַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל עֶזְרָה הֲדָדִית אֶת כָּל חֻלְיוֹתָיו, הַנְּצוֹרוֹת וְהַחָפְשִׁיּוֹת, וְנִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתֵנוּ, כִּי מִתּוֹךְ עִתּוֹת הַמִּבְחָן יָקוּם וְלֹא יְכַזֵּב דְּבַר גְּאֻלָּתֵנוּ.

מָצוֹר מִבַּחוּץ – מָעוֹז מִבִּפְנִים!

שבט תש"ז.