בְּמִפְקַד הַנֹּעַר בְּיוֹם הַיָּם – בְּשֵׁם הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי לִיהוּדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

לְמַרְאֵה הַמִּפְקָד הַנָּאֶה הַזֶּה, הַכּוֹלֵל כִּשְׁנֵי אֲלָפִים נַעַר וְנַעֲרָה, אֵין לְפַקְפֵּק עוֹד, כִּי הַנֹּעַר שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ וְקוֹשֵׁר קְשָׁרָיו עִם הַיָּם: לֹא קִשְׁרֵי עֹנֶג בִּלְבַד, כִּי אִם גַּם קִשְׁרֵי מַעֲשֶׂה, קִשְׁרֵי דַיִּג וָשַׁיִט. כְּשֵׁם שֶׁחִדַּשְׁנוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת קִשְׁרֵי הָעָם לְאַדְמָתוֹ, כָּךְ הִנְנוּ הוֹלְכִים וּמְחַדְּשִׁים קִשְׁרֵי הָעָם לְיַמּוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהַקַּרְקַע וְהַלָּשׁוֹן חוֹשְׂפוֹת לָנוּ אוֹצְרוֹתֵיהֶן, בְּמִדָּה שֶׁאָנוּ שׁוֹקְדִים עֲלֵיהֶן, כָּךְ גַּם הַיָּם עָתִיד לַעֲרוֹת לִקְרָאתֵנוּ, בְּמִדָּה שֶׁנִּתֵּן לוֹ מִכֹּחֵנוּ.

בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת מְרַחֶפֶת לְעֵינֵינוּ תָּמִיד – וּבְיִחוּד בְּיוֹם הַיָּם – סְפִינַת הַמַּעְפִּילִים שֶׁלָּנו: סֵמֶל סְפִינַת יִשְׂרָאֵל הַטְּרוּפָה בַּיָּם, הַמְגַלְגֵּל נֶגְדֵּנוּ – דַּוְקָא נֶגְדֵּנוּ! – גַּלֵּי מַשְׂטֵמָה וְאַכְזְרִיּוּת.

כְּשֵׁם שֶׁהַיָּם יוֹדֵעַ שֵׁפֶל וְגֵאוּת, כָּךְ גַּם רוּחַ הָאָדָם נְתוּנָה לַחֲלִיפוֹת אֵלֶּה. אָנוּ חַיִּים בִּתְקוּפַת שֵׁפֶל־רוּחַ־הָאָדָם – וְהָעָם הָעִבְרִי הוּא נְצִיג הַגֵּאוּת שֶׁל הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית – וּבַשֵּׁפֶל רַע לָנוּ… כִּמְעַט בְּדוֹר אֶחָד, לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה, חָיוּ לְחוֹפֵי יָם הַתִּיכוֹן שְׁנֵי עֲנָקִים:

מְשׁוֹרֵר כַּבִּיר יְוָנִי – הוֹמֵירוֹס, וְחוֹזֶה כַּבִּיר עִבְרִי – יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ. מֶה הָיָה חֲזוֹנוֹ? וּמָה הַמַּרְאֶה, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו לְאַחֲרִית הַיָּמִים? אַחֲוַת עַמִּים. “לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.”

וְיִהְיוּ הַגַּלִּים, אֲשֶׁר הַיָּם מְגַלְגֵל נֶגְדֵּנוּ גְבוֹהִים כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ – תְּהִי יָדֵנוּ אֱמוּנָה: נַחְתֹּר בְּזָוִית יְשָׁרָה, כְּחֹק לַשַּׁיִט, אֶל לֵב הַנַּחְשׁוֹל וְנַבְקִיעַ לָנוּ דֶרֶךְ אֶל הַגֵּאוּת הָאֱנוֹשִׁית, אֲשֶׁר עוֹד תַּעֲלֶה.

אייר תש"ו.