בְּשֵׁם הַוַּעַד לִיהוּדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

עִם הָרְוָחָה, אֲשֶׁר זָכִינוּ לָהּ אֶמֶשׁ, בְּהֵאָמֵר דְּבָרוֹ שֶׁל נְצִיג אַרְצוֹת־הַבְּרִית בַּעֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְאֻחָדוֹית, וּמִתּוֹךְ תִּקְוָה וֶאֱמוּנָה כִּי הַכַּף תֻּכְרַע לְצַד מְדִינָה יְהוּדִית, בְּקַו הַצָּעוֹת הָרֹב שֶׁל וַעֲדַת הָאֻמּוֹת, וְאַף יֻגַּשׁ בִּדְחִיפוּת לְבִצּוּעַ הַהַכְרָעָה, חַיָּב הַיִּשּׁוּב לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ, בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָרוּךְ וְנָכוֹן לְכָל סַכָּנָה וּלְכָל פֻּרְעָנוּת, הָעֲלוּלָה לְהִתְרַגֵּשׁ עָלָיו, מִצַּד רוֹקְמֵי מְזִמּוֹת־סֵתֶר, הַמִתְקַשִּים הַפַּעַם, כַּנִרְאֶה, בִּמְיֻחָד בְּמַאֲמַצֵּיהֶם לָצוּד בְּרִשְׁתָּם אֶת נֶפֶשׁ הֲמוֹנֵי הָעַרְבִים וּלְבַצֵּע אֶת זְמָם אִיּוּמֵיהֶם, שֶׁהֵם מְהַלְּכִים עָלֵינוּ בְּשֶׁפַע בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת – וּבִפְרָט בַּזְּמָן הַזֶּה.

הַיּשּׁוּב חוֹזֵר וְשׁוֹנֶה אֶת קְרִיאָתָהּ הַנֶּאֱמָנָה שֶׁל אֲסֵפַת הַנִּבְחָרִים לָעַרְבִים בָּאָרֶץ וְלָעַמִּים הָעַרְבִים הַשְּׁכֵנִים – לַעֲבוֹדַת שָׁלוֹם מְשֻׁתֶּפֶת, נוֹשֵׂאת קִדְמָה וּבְרָכָה לַמִּזְרָח כֻּלּוֹ.

וְעַל סַף הַמִּבְחָנִים הַגְּדוֹלִים הַמֻּטָּלִים עָלֵינוּ, יְצַוֶּה לְעַצְמוֹ כָּל יָחִיד וְכָל חוּג בַּיִּשּׁוּב אֶת שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים:

1. הֵעָנוּת זְרִיזָה בְּגוּף וּבְמָמוֹן – כְּכָל הַנִּדְרָשׁ – לְצָרְכֵי עֲמִידָתֵנוּ וְהִתְגוֹנְנוּתֵנוּ.

2.  אַחֲרָיוּת שְׁקֵטָה וּמִשְׁמַעַת חֲמוּרָה בְּהִתְנַהֲגוּתֵנוּ בַּמַּעֲרָכָה הָאַחַת הַשָּׁוָה לְכֻלָּנוּ.

3.  הִתְלַכְּדוּת נֶאֱמָנָה סְבִיב מוֹסְדוֹתֵינוּ הָעֲמָמִיִּים הַנִּבְחָרִים, מַנִּיחֵי יְסוֹדוֹתֶיהָ, וְנוֹשְׂאֵי דִגְלָהּ שֶׁל עַצְמָאוּתֵנוּ

כסליו תש"ח.

כַּנָּהָר הַמִּשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַיָּם מִשְׁתַּפֶּכֶת הָעֶרֶב הַזֶּה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּכּוֹן לָעַד.

אור ליום ט“ו בשבט תש”ט