ביטוי רגיל לשבח בפי מבקרים: סופר פלוני עין חדה לו. ואני דוקא שונא את ה“עין החדה” תכלית שנאה. גם בחיים וגם בספרות. את הכל הוא רואה! עיניו החדות משוטטות בכל, בכל! את כל הפסולת, את כל האשפתות הוא מעביר לפנינו ללא שיור, ללא שיור. אנו טובעים במים עכורים אלה שאין להם סוף. אנו נחנקים ממש.
הא לכם “עין חדה”!
מעורפלת צריכה להיות העין, הוזה, רוֹאה ואינה רואה. כלפי רוב רובם של הדברים על היוצר להיות עיור לגמרי. וזהו סוד עיורונו של הוֹמירוס וסוד חרשותו של בּטהוֹבן. הראשון לא ראה מה שלא כדאי לראות, והשני לא שמע מה שלא כדאי לשמוע. לא בראיה כבשונה של יצירה, אלא… באי־ראיה.