כשמלחמה חדשה מתחילה מדמדמת, לב ההמונים מפולג לשנים: מצד אחד הפחד, אבל מהצד השני – הסקרנות. העתונים על כותרותיהם, שימי השלום הקהום והטילו בהם את השעמום, חוזרים ומחריפים, חוזרים ומתנערים לתחיה.
והנשק האיום, השמור אי־שם, שבכוחו להחריב עולמות במחי אחד, מציאותו כשהיא לעצמה עלולה לדחוף את בעליו אל ההשתמשות בו.
איך זה יהיה?!.. גדול הפחד, אבל מי יודע, אם לא גדולה ממנו הסקרנות – וכאן טמון קוטב הסכנה.