לוגו
הלזה יקרא משפט?
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

האוּמנם כּך יגָמר הענין? אחרי ששמענו מפּי עדים רבּים מה היה וּמה קרה בּזכרוֹן-יעקב [הכּאוֹת ומאסר של פוֹעלים יהוּדים תוֹבעי עבוֹדה על-ידי שוֹטרים אירלנדיים], אחרי ששמענוּ על ההתנפּלוּת הבּלתי-צוֹדקת של המשטרה הארצישׂראלית על הפּוֹעלים והפּוֹעלוֹת שלא עשׂוּ דבר המתנגד לחוֹק, אחרי שבּעקב המאוֹרעוֹת המבישים הללוּ תקפה התמרמרוּת רבּה את ציבּור הפוֹעלים וגם אוֹתוֹ חלק מן הישוּב של לא-פּוֹעלים, אשר לא אָבד לוֹ עדין רגש הכּבוֹד האנוֹשי והלאוּמי – אחרי כּל אלה, היִגָמר הענין בּזה שששת הפוֹעלים נדוֹנו למאסר שבעה ימים והוּבלוּ כּבוּלים לעכּוֹ?

התנהלה חקירה. אך לא על התנהגוּתם של השוטרים האנגלים והערבים שהכּוּ את הפועלים היא חלה, לא השוֹטרים הללוּ ולא מי שעליו האחריוּת להתנהגוּתם, לא הם עמדו לפני בּית-המשפּט – אלא הפּוֹעלים. וּמשפט הפּוֹעלים

התנהל בּאוֹפן שלא נשמע כּמוֹהוּ עד עתה: בּלי עוֹרכי-דין וּבלי עדוּת מצד הנאשמים, כּלוֹמר בּלתי-מזוּינים עמדוּ הפּוֹעלים הללוּ לפני הקטיגוֹר שלהם, לפני ממשלת ארץ-ישׂראל. פרט זה שוֹפך אוֹר מיוּחד ובהיר למדי – יוֹתר מדי – על הצדק והיוֹשר של המשפט החיפאי. דרשנוּ חקירה בנוגע להתנהגוּתם של השוֹטרים, דרשנוּ את מסירת השוֹטרים הללוּ לבית-המשפט, אוּלם היינו גם הראשוֹנים למחוֹת אילוּ קראנו שהנה נתמלאה דרישתנוּ, אלא שלא ניתנה לשוֹטרים האפשרוּת להזמין עוֹרכי-דין ולהוֹעיד עדוּת העשוּיה להצדיק אוֹתם. על אחת כּמה וכמה יש צוֹרך למחוֹת עתה, כּאשר עמדוּ לפני בּית-המשפט ונדוֹנוּ למאסר ונשלחוּ לעכּוֹ לא השוטרים שהכּוּ, אלא הפוֹעלים שהוּכּוּ.

אַחד הקנינים החשוּבים של כּל מדינה תרבּוּתית הוא – רגש הכּבוֹד של האזרח כּלפּי בּית-המשפּט. אין ממשלה מסוּדרת, אין חיים צבּוּריים מסוּדרים כאשר אין לאזרח האֵמוּן בּמשפּט ואינוֹ רוֹחש לוֹ כּבוֹד. וּמשוּם כך נדוֹנוּ בּחיפה למאסר לא רק ששת הפּוֹעלים. נעשׂה שם דבר הרבּה יוֹתר גרוּע. עלבּוֹן קשה נגרם שם למשפּט עצמוֹ, נפגמה קשה ההכּרה המשפּטית של הציבּוּר הרחב, של כּל אזרח בּארץ. וכל זמן שהממשלה לא תעשׂה את החקירה החדשה שתקיף את כּל אלה, אשר העדוּת המרוּבּה מעידה עליהם כּעל האשמים האמיתיים, כּל זמן שבּית-הדין ישפוט אנשים בּלי לתת להם את האפשרוּת השלמה להגנה אשר החוֹק מצוה עליה, – לא יפוּג העלבּוֹן הזה ותשלוֹט ההכּרה בציבּוּר, כּי מעשה אלמוּת רשעית נעשׂה בידי השוֹטרים האנגלים, כּי לא בּצדק נשפּטוּ אנשים בּבית-הדין הארצישׂראלי, וּמעשׂה זה לא יסוּלח לממשלת ארץ-ישׂראל גם כאשר יתַמוּ שבעת הימים וששת הפּוֹעלים יעזבוּ את בּית-הסוֹהר שבּעכּוֹ.


ג' תמוז תרצ"ו (23.6.1936)