וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוֹאִיל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה לִבְנְוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדַּשׁ, וַיַּעֲבָר קוֹל בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ — מִתִּפְסַח וְעַד עַזָה לֵאמֹר: “מִי הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם יָבֹאוּ וְיִבְנוּ בַיִת לֵאלֹהִי הַשָּׁמָיִם!” כִּי לֹא מָצָא הַמֶּלֶךְ דַּי עֹז בִּלְבָבוֹ לִבְנוֹת יְחִידִי בַּיִת לֵאלֹהִים, כִּי אָמַר: “מָה הוּא הָאָדָם, אִם גַם מֶלֶךְ עַל כִּסְאוֹ הִנֵּהוּ, וְאִם גַם פֶּלֶךְ זָהָב בְיָדוֹ? אַךְ יוֹם אֶָחד אִם יֶחֱלֶה, וְלֹא יַעֲצָר עוֹד כֹּח לְהָרִים אֶת שַׁרְבִיטוֹ¹, וְלֹא יִמְצָא עוֹד אֱיָל² לֶשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ!” וְאִם רַק אֶבֶן אַחֶת קְטַנָּה תִּפּוֹל מֵרֹאשׁ הַנַּדְבָּךְ³ עַל רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, לֹא תַצִילֵהוּ עֲטַרְתּוֹ מִמָּוֶת! יָבֹא נָא הָעָם, וְיִבְנֶה בַיִת לֵאלֹהָיו, וּבְתוֹךְ עַמּוֹ אָבֹא גַם אָנִי, וְאֶקַּח חֵלֶק בַּבִּנְיָן. ויִַּתְעוֹרְרוּ מִכָּל פִּנוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, ויִתְנַדְּבוּ לָקַחת חֵלֶק בְּבִנְיַן הַבָּיִת. —

הַחֲכָמִים בָּעָם הִתְנַדְבוּ לְבִנְין הַכֹּתֶל⁴ הַיְמִינִי. כִּי זֶהוּ כְּלַל וּמִנְהָג לְכֹל הַחֲכָמִים וּנְבוֹנֵי דָבָר: “בְּכָל פִּנּוֹת שֶׁהֵם פּוֹנִים אֵינָם פּוֹנִים רַק לִימִין”.

וְגַם יָדְעוּ מֵרֹאשׁ, כִּי לדָרוֹם הַבַּיִת יִהְיֶה מְקוֹם לַמְּנוֹרָה, וַהֲלֹא הֵם הֵמָּה מֵרֹאשׁ וּמִקֶּדֶם אֹהֲבֵי אוֹר וְשׂוֹנְאֵי חֹשֶׁךְ: כִּי עַל כֵּן לָקְחוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּנְיַן הַכֹּתֶל הַדְּרוֹמִי, אֶת תָּכֲנִית הַמְּנוֹרָה וְשֶׁמֶן הַזָיִת. —

הַכֹּהֲנִים בָּהֶם הִתְנַדְּבוּ לָתֵת תַּבְנִית יָפָה לכֹּתֶל הַצְפוֹנִי, כִּי יָדְעוּ מֵרֹאשׁ, כִּי שָׁם מְקוֹם הַשֻּׁלְחַן וְלֶּחֶם הַפָּנִים; וּלְמִי כָּל חֶמְדַּת הַלֶּחֶם הַטָּהוֹר, אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אִם לֹא לַכֹּהֲנִים?

כִּי עַל כֵּן נָתְנוּ הֵמָּה אֶת תַּבְנִית הַכֹּתֶל הַצְפוֹנִי, וְגַם עָמְלוּ וְהוֹצִיאוּ חֶשְׁבּוֹן בָּרוּר וּמְדֻיָּק⁵ לְמִשְׁקַל הַזָּהָב הַדָּרוּשׁ לִמְלֶאכֶת הַשֻּׁלְחָן. — הַשּׁוֹעִים וְהָעֲשִׁירִים בָּעָם קָרְבוּ אֶל הַכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי, כִּי זֶה דֶרֶךְ עֲשִׁירֵי אֶרֶץ וּבַעֲלֵי הַכִּיס לִפְרֹץ מִזְרָחָה, כִּי עַל כֵּן יֵשׁ אֲשֶׁר יֶחֱרַד אַחַד הָעֲשִׁירִים לָלֶכֶת אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים לִשְׁפֹך שָׁם אֶת תְחִנָתוֹ; וּבְכָל זֹאת, בְבֹאוֹ עַל מִפְתַּן בֵּית הָאֱלֹהִים לֹא יַחְשֹׁךְ מֵעָמָל נַפְשׁוֹ לִפְסוֹע עוֹד פְּסִיעוֹת⁶, מִסְפָּר, עַד בֹּאוֹ מִזְרָחָה, ולֹא ידָבֵּר אֶת אֱלֹהָיו מֵעַל הַמִּפְתָּן. — וּבְכֵן שָׁלְחוּ אֶת עַבְדֵיהֶם לִלְבֹּן לְבֵנִים וְלִבְנוֹת אֶת הַכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי.

וּבְדִמְעוֹת עֵינַיִם וּבְקֶצֶר־רוּח עָבְדוּ הָעוֹבְדִים בִּמְלֶאכֶת אֲדוֹנֵיהֶם, וְגַם אָמְנָם עָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם בִּרְמִיָה וְלֹא הִדְבִּיקוּ לְבֵנָה לִלְבָנָה דֵּי צָרְכָּהּ, כִּי יָדְעוּ הָאֻמְלָלִים, כִּי עֲבוֹדַת זָרִים הֵם עֹשִׂים וְלֹא חֶלְקָם; עַל כֵּן נָפַל בָּם רוּחָם וַיִּהְיוּ עֲצָבִים וְעַל כֵּן גַּם לֹא הִתְאַמְּצוּ לְהוֹצִיא אֶת הַמְלָאכָה מְתֻקָנָה.

וְהָעֲנִיּים הִתְאַסְפוּ גַם הֵם, וְלֹא מְצְאוּ אֶת לְבָבָם לְגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה בְטֶרֶם יִגְשׁוּ עַבְדֵי הַשּׁוֹעִים, הַכֹּהֲנִים וְהַחֲכָמִים:

“הֵן מָה אָנוּ וּמָה עֲבוֹדָתֵנוּ, אָמְרוּ בִּלְבָבָם, לִפְנֵי אֵלֶּה אֵילֵי הָאָרֶץ, שֶׁגַּם חָכְמָה גַּם גְבוּרָה גַּם יִרְאַת אֱלֹהִים בִּימִינָם?”

כִּי עַל כֵּן נִשְׁאֵר לָהֶם הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. –

וַיִּתְאַסָּפוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם, וַיִּלְבְּנוּ לְבֵנִים⁷ וַיַסִיעוּ⁸ אֲבָנִים. וְיַעַבְרוּ אֶת עֲבוֹדָתָם בְּרִנָה וְשִׂמְחַת לֵב וַיַּדְבִּיקוּ אֶבֶן בְּאֶבֶן וּלְבָנָה בִּלְבָנָה דֵּי צָרְכָּה.

עַל כֵּן, בְּרֶדֶת אֱלֹהִים לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת, אֲשֶׁר בָנוּ לוֹ בְּנָיו, וַיִּבְחַר לִשְׁכְנוֹ אֶת הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי – עֲבוֹדַת הָעֲנִיִּים הַיְשָׁרִים, וְלֹא שָׁם לֵב אֶל מְלָאכֶת עַבְדֵי הַשׁוֹעִים.

וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר חָטָא יִשְׂרָאֵל וְאלֹהִים עָזַב אֶת הַבַּיִת וְרוּחוֹ שָׁבָה הַשָּׁמַיְמָה – וַיְשַׁלַּח אֵשׁ בַּמִּקְדָּשׁ וַיְהַפְכָהוּ לְשִׁמְמַת עוֹלָם – שָׁלְטָה הָאֵשׁ בְּכָל פִּנוֹת הַבַּיִת, אַךְ בְּכֹתֶל הַמַּעֲרָבִי לֹא בָאָה הָאֵשׁ, וְהִנֵּהוּ קַיָּם עַל תִּלוֹ גַּם עַד הַיּוֹם.

גַּם זִיקֵי אֵשׁ הָאוֹיֵב. גַּם קַוֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַבֹּעֵר לֹא יָכְלוּ לוֹ, לֹא בְחֻרְבָּנוּ הָרִאשׁוֹן וְלֹא בְּחֻרְבָּנוֹ הַשֵׁנִי.