¹

אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אֶת אָדָם וְאֶת חַוָּה, וַיּוֹלִידוּ בָנִים וּבָנוֹת, וַיָּחֵלוּ בְנֵי הָאָדָם לָרֹב וְלִפְרֹץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אָז נָחְלְקוּ בְנֵי הָאָדָם לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת: מִשְׁפַּחַת הָאֶפְרָתִים וּמִשְׁפַּחַת הָעֲבָדִים. הָאֶפְרָתִים הָיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר נֶאֶחֱזוּ בָּאָרֶץ, וַיְחַלְּקוּ בֵינֵיהֶם אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ, אֲשֶׁר עָלֶיהָ: מִן הַתֹּמֶר, הַצּוֹפֶה פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְעַד הַגֶּפֶן הַשֹּׁלֵחַ דָּלִיּוֹתָיו עַל פְּנֵי הָאֲדַמָה; מִן הַפָּרָה וְהַצֹּאן הַשֹּׁפְעוֹת חָלָב וְעַד הַתּוֹלַעַת הַטּוָֹה שָׁנִי; מִן הָאַלְמֹגִים אֲשֶׁר דָּלֹה יִדְלוּ בְּנִבְכֵי תְהוֹמוֹת, וְעַד הַזָּהָב אֲשֶׁר יוֹצִיאוּ מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה, אֵת אֲשֶׁר יִנְעַם לָעַיִן, וַאֲשֶׁר יֶעֱרַב לָאֹזֶן; אֲשֶׁר יִמְתַּק לַחֵךְ וַאֲשֶׁר יָרַח הָאַף וְאֵת כָּל אֲשֶׁר יְעַנֵּג וִיפַנֵּק אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם – אֶת הַכֹּל חָלְקוּ בֵינֵיהֶם, וַיִּמְלְכוּ עַל הָאֲדָמָה. – וְהָעֲבָדִים הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא רָכְשׁוּ לָהֶם מְאוּם, וַיַּעַבְדוּ עֲבוֹדַת הָאֶפְרָתִים בַּשָּׂדֶה

מִן הַזֵּיתִים הָרָמִים הוֹרִידוּ לָהֶם אֶת הַשֶּׁמֶן לָסוּךְ אֶת בְּשַׂר הָאֶפְרָתִים, וּמִן כִּלְיוֹת הָאֲדָמָה הוֹצִיאוּ לֶחֶם לְשָׂבְעָם; וּבְכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה בַּשָּׂדֶה, בַּמַּים וַאֲשֶׁר מִתַּחַת לַמַּיִם הָיְתָה יַד הָעֲבָדִים, וְכָל עֲמָלָם לְפִי הָאֶפְרָתִים. וַיְהִי הַשּׂבַע וְהַמְּנוּחָה לָאֶפְרָתִים, וְהָרָעָב וְהֶעָמָל – לָעֲבָדִים.

וַיִטַּע אֱלֹהִים בְּתוֹךְ הָאֶפְרָתִים לֵב מָלֵא רַחֲמִים, רוּחַ נָכוֹן וְכָל מִדָּה נְכוֹנָה; כִּי אָמַר: "הֵן טוּב הָאָרֶץ נָתַתִּי בְיָדָם, וּבְכָל מִכְמַנֵּי² הַבְּרִיאָה יִשְׁלֹטוּ; יְהִי נָא עִמָּהֶם רוּחַ נְדִיבָה וְלֵב רַגָּשׁ, וְיַעֲנִיקוּ לִפְעָמִים גַּם לָעֲנִיִּים הָעֹבְדִים מִטוּבָם, וְיִתְעוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם לְחֻמְלָה, וְלֹא יָמוּתוּ הָעֲבָדִים הָאֻמְלָלִים מֵרָעָב וּמֵרֹב עֲבוֹדָה!׳׳

וְגַם בִּינָה יְתֵרָה וְדַעַת וּמְזִמָּה חָנַן אֹתָם אֱלֹהִים, כִּי אָמַר: "אִם יִהְיוּ נִבְעָרִים מִדַּעַת, לֹא יֵדְעוּ לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מִכָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וִיאַבְּדֻהוּ בְיָדַיִם״. עַל כֵּן הִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם חָכְמָה וָדַעַת וְכָל כִּשְׁרוֹן וּמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, וַיִּהְיוּ הָאֶפְרָתִים שְׁלֵמִים וַעֲרֻכִים בַּכֹּל, וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חָסָרוּ.

וּבָעֲבָדִים נָטַע לֵב עָרֵל וְרוּחַ גַּס³ נָפַח בָּם. רַחֲמִים וְחֶמְלָה לֹא יָדְעוּ, וְחֲנִינָה זָרָה לָהֶם, כִּי אָמַר אֱלֹהִים: "הֵן אַךְ לְהַוּתָם וּלְהַגְדִּיל אֲסוֹנָם יוֹעִילוּ לָהֶם הָרְגָשִׁים⁴ הָאֵלֶּה – בְּנֵי לֵב עָנֹג וָרַךְ: פֶּן ישְׁמְעוּ אֶת יַלְדֵיהֶם צוֹעֲקִים לַלֶּחֶם וָאַיִן, כִּי הֲלֹא עַל כֵּן עֲבָדִים עֲנִיּיִם הֵם – וְיֵרַךְ לְבָבָם, וְיִרְפֶּה רוּחָם; אוֹ אִם יִרְאוּ אֶת הָאֶפְרָתִים מִתְעַנְּגִים עַל רֹב נַחַת, אֹכְלִים מִן הַמּוּכָן, וְכָל עָמָל לֹא יָדָעוּ – וְעָבַר עֲלֵיהֶם רוּחַ קִנְאָה לְקָנֵּא בַאֲחֵיהֶם הָאֶפְרָתִים, וּלְהִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלָם״.

כִּי עַל כֵּן סָגַר אֶת לְבָבָם בְּעַד כָּל רֶגֶשׁ הַמְלַבֵּב אֶת הָאֶפְרָתִים וּנְקִיּיֵ הַדַּעַת, וַיִּטַּע בְּתוֹכָם חוּשִׁים גַּסִּים וַעֲכוּרִים.

וְגַם מִשֵּׂכֶל צָפַן לִבָּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם בְּכָל מַדָּע וּתְבוּנָה, כִּי אָמַר: "פֶּן יֵדְעוּ אֶת אֲסוֹנָם וְאֶת חֶבְלָם בַּחַיּיִם וְהָיוּ אֻמְלָלִים מְאֹד! יִמְעַט נָא מֵחֲשֹׁב וּמֵחֲקֹר, וְיִרְבֶּה לַעֲבוֹד וְלַעֲמוֹל״.

עַל כֵּן לֹא נָתַן אֱלֹהִים חָכְמָה בִּלְבָבָם. וְאוּלָם לְעֻמַּת זֹאת נָתַן לָהֶם כֹּחַ יָדַיִם, כְּתֵפַיִם חֲזָקוֹת וְקֵיבָה בְרִיאָה כַּדָּרוּשׁ לָאֹכֵל עַל מְנָת לַעֲבוֹד לְמַעֲנָם וּלְמַעַן אַחֵרִים. –

עַל כֵּן הָיוּ הָעֲבָדִים בְּרִיּוֹת גַּסּוֹת וַעֲכֻרוֹת וְכָל מִדָּה רָעָה וּמְגוּנָה וְכָל חֶסֶר, אֲשֶׁר יָכוֹל לִהְיוֹת בָּאָדָם.–

וַיָּחֵלּוּ הָאֶפְרָתִים וְהָעֲבָדִים לִחְיוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וַיַּעַבְדוּ הָעֲבָדִים בַּשָּׂדֶה בְּכָל עֲבוֹדָה; וַיִּתְעַנְּגוּ הָאֶפְרָתִים בְּטִירוֹתֵיהֶם⁵ עַל רֹב טוֹב. וַיִדְרְכוּ הָעֲבָדִים עֲנָבִים בַּגַּת; וַיִּשְׁתוּ הָאֶפְרָתִים חֶמֶר עַל שֻׁלְחָנָם.

וַיֵּאָנְחוּ הָעֲבָדִים בַּשָּׂדֶה מִן הָעֲבוֹדָה; וַיָּרֹנוּ הָאֶפְרָתִים בְּבֵית מַשְׂכִּיתָם מִטּוּב לֵב. –

וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּקָץ נֶפֶשׁ הָאֶפְרָתִים לָשֶׁבֶת בָּיִת, וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה לִרְאוֹת בָּעוֹבְדִים. וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם עַל הָעֲבָדִים הָאֻמְלָלִים, וַיִּרְאוּ פָּנִים קוֹדְרִים⁶ וְנוּגִים מַבִּיטִים לָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְפַתְּחוּהָ בְּכַפּוֹת יְדֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם הַיְחֵפוֹת יֵלְכוּ בֵין הַקּוֹצִים וְהָבַּרְקָנִים מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, וְרַק שָׁעָה קַלָּה יִמְצְאוּ להָםֶ לִסְעָד אֶת לְבָבָם בְּלֶחֶם נִקֻדִים וְלִשְׁבּוֹר צִמְאוֹנָם בְּמֵי בֹרוֹת; וְאַשְׁמֻרוֹת⁷ עֵינֵיהֶם כְּאִלוּ מִתְחַנְנוֹת לִתְנוּמוֹת, וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם כְּאִלוּ נְכוֹנוֹת בְּכָל רֶגַע לִבְכִיָּה.

כִּרְאוֹת הָאֶפְרָתִים רַכֵּי הַלֵּב אֶת הַפָּנִים הָאֵלֶּה, וַיִתְחַלְחָלוּ וַיִצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב: אוֹי לְעֵינֵינוּ, מָה הֵן רֹאוֹת. וַאֲנַחְנוּ לֹא יָדַעְנוּ עַד כֹּה מָה רַב אֲסוֹנְכֶם! וַיְחַבְּקוּ הָאֶפְרָתִים אֶת עַבְדֵיהֶם הָאֻמְלָלִים, וַיִשָּׁקוּם נְשִׁיקוֹת חֶמְלָה וְנִחֻמִים, וַיּאֹמֵרוּ: "מַדּוּעַ זֶה אַתֶּם מַרְבִּים לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ בְּעֵירוֹם וּבחֹסֶר כֹּל? הַאֻמְנָם לֹא תַסְפִּיק הַעֲבוֹדָה, בִּלְתִּי אִם לֶחֶם נִקֻּדִים וּמֵי בֹרוֹת? בֹּאוּ אֵלֵינוּ! הֵן אֲסָמֵינוּ מְלֵאִים כָּל טוּב, וְגִתּוֹתֵינוּ⁸ מַשְׁפִּיעוֹת יַיִן לָרֹב! אִכְלוּ, רֵעִים אֻמְלָלִים, וּשְׁתוּ כְּנַפְשְׁכֶם שָׂבְעֲכֶם, כִּי הֵן כָּל הַטּוֹב הַהוּא פְּרִי עֲבוֹדַתְכֶם הוּא!׳׳ וַיֹּאכְלוּ הָעֲבָדִים וַיִשְׂבָּעוּ, וַיִּתְּנוּ גַם לִבְנֵיהֶם וְלִנְשֵׁיהֶם, וְאוּלָם פְּנֵיהֶם הַזֹּעֲפִים לֹא סָרוּ עוֹד מֵהֶם; וְלֹא יָכְלוּ הָאֶפְרָתִים בַּעֲלֵי הַחֶמְלָה לְהַבִּיט בִּפְנֵי הָאֻמְלָלִים מִבְּלִי אֲשֶׁר יִשָּׁבֵר לִבָּם בְּקִרְבָּם. וַיִּפְתְחוּ גַם אֶת הָאֲרוֹנוֹת וְהַמֶּלְתָּחוֹת וַיֹאמֵרוּ: “קְחוּ לָכֶם, אֻמְלָלִים, קְחוּ לָכֶם בִּגְדֵי כָּבוֹד וַעֲדֵי עֲדָיִים, כְּנַפְשְׁכֶם וְכַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם!”. וַיְנַצְּלוּ⁹ הָעֲבָדִים אֶת הָאֶפְרָתִים, וְלֹא הִשְׁאִירוּ לָהֶם כָּל מְאוּם, וּבְכָל זֹאת לֹא סָר רוּחַ הָעֶצֶב מֵעַל פְּנֵיהֶם וְגַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר פִּנוּ הָאֶפְרָתִים אֶת טִירוֹתֵיהֶם וְהֵיכְלֵיהֶם לַעֲבָדִים, גַּם אָז הָיוּ עוֹד פְּנֵיהֶם זֹעֲפִים, וְעֵינֵיהֶם וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם כְּמוֹ נְכוֹנוֹת לִבְכִי, וּבְכָל עֵת אֲשֶׁר נָשְׂאוּ הָאֶפְרָתִים אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הָעֲבָדִים, נָמוֹג לִבָּם בְּקִרְבָּם. –

וַיְהִי לְעֵת צֵאת הָעֲבָדִים אֶל הַשָּׂדֶה, וַיִּתְנדְבוּ הָאֶפְרָתִים וַיֹּאמֵרוּ: ״שְׁבוּ, אֻמְלָלִים, הַבַּיְתָה, עַד אִם תִּשְׁאֲפוּ רוּחַ מִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה, וַאֲנַחְנוּ נֵצֵא לַעֲבֹד תַּחְתֵּיכֶם!״ וַיֵּאוֹתוּ הָעֲבָדִים, וַיֵּצְאוּ הָאֶפְרָתִים.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר פָּגַשׁ בָּם הַשָּׂטָן, וַיְנַסֶּה דְבָרִים אֲלֵיהֶם לֵאמֹר:

מַה נּוֹאַלְתֶּם לָתֵת אֶת כָּל טוּב אוֹצְרוֹתֵיכֶם לַעֲבָדִים הַנֶּאֱלָחִים¹⁰ הָהֵם! וּמַה תַּעֲשׂוּ עֵת תִּרְעָבוּ, וְעֵת יַכְּכֶם הַקֹּר, וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם בַּמֶּה לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרוּמֵיכֶם וְלִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנְכֶם?״ וְעָנוּ הָאֶפְרָתִים וְאָמָרוּ: "אֵין דָּבָר! אָז יִתְּנוּ לָנוּ הָעֲבָדִים אֶת צָרְכֵּנוּ, כַּאֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם. הֲיֵשׁ אֲשֶׁר לֵב בָּשָׂר יִרְאֶה אָסוֹן וְלֹא יִתְעוֹרֵר לְחֶמְלָה?״

וַיִּצְחַק הַשָּׂטָן וַיֹּאמַר: ״הָבָה נִרְאֶה אֶת נְדִיבוֹת הָעֲבָדִים הַיּוֹשְׁבִים עַל כִּסְאוֹת בְּנֵי חוֹרִים״. וַיֵּלֶךְ לוֹ.

וְהַחוֹרִים עָבְדוּ בֵשָּׂדֶה יוֹם וְיוֹמַיִם וּשְׁבוּעַ תָּמִים, עַד אֲשֶׁר כָּלָה לָהֶם הָאֹכֶל וְהַשְּׁתִי, אֲשֶׁר לָקְחוּ עִמָּהֶם, וַיּוֹחִילוּ עַד בֹּש¹¹ בְּתִקְוָתָם כִּי יָבִיאוּ לָהֶם הָעֲבָדִים אֹכֶל הַשָּׂדֶה; וּבִרְאוֹתָם, כִּי לַשָּׁוְא תִּקְוָתָם, בָּאוּ הָעִירָה, וַיְהִי כָּל רֹאָם לֹא הִכִּיר עוֹד, כִּי בְנֵי חוֹרִים הֵם; כִּי בִגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם נִפְרְמוּ מֵרֹב עֲבוֹדָה קָשָׁה; פְּנֵיהֶם קָדְרוּ מִזֵּעַת אַפֵּיהֶם וּמֵאֲבַק הַדְּרָכִים; כִּתְפֵיהֶם נְטוּיוֹת, וְעֵינֵיהֶם וְשִּׂפְתֵיהֶם כְּמוֹ נְכוֹנוֹת לִבְכִי וְלַאֲנָחָה, וַיְעוֹרְרוּ חֶמְלָה בְּלֵב כָּל רֹאָם. –

וְאוּלָם הָעֲבָדִים לֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ, וְלֹא נִשְׁבַּר רוּחָם בְּקִרְבָּם, כִּי עַל כֵּן עָרֵל לְבָבָם מִכָּל רֶגֶשׁ, וְנַפְשָׁם גַּסָּה וַעֲכוּרָה.

מֵאָז וָהָלְאָה נִשְׁאֲרוּ הָעֲבָדִים בְּלֵב נָבוּב מִכָּל רֶגֶשׁ וּמוֹח רֵיק מִכָּל מַדָּע וּתְבוּנָה, אַךְ מְסֻבָּלִים בְּעֹשֶר וּמִקְנֶה וּמְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי כָבוֹד וַעֲדָיִים עַל כִּסְאוֹת יְקָר בְּאַרְמוֹנוֹת הָאֶפְרָתִים; וְהָאֶפְרָתִים – בְּלֵב רַגָּש, חֶמְלָה וַחֲנִינָה, יוֹדְעֵי דַעַת וּתְבוּנָה, עֹבְדִים בַּשָּׂדֶה בְּכָל עֲבוֹדָה, וְעֵינֵיהֶם וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם כְּאִלוּ נְכוֹנוֹת לִבְכִי וְלַאֲנָחָה. וְהֵם הֵמָּה עֲנִיֵּי הָעָם. –