סוֹד אֲהָבִים אֵיכָה אָכִיל

לֵב וְדֶמַע הוֹלֵךְ רָכִיל

לֵב בְּעַד מִשְׁאָלָיו עָצַר

צוּר וּמֶנְהוּ חִשְׁקוֹ נִבְצַר

מֵחֲפָצָיו יָדוּ תִקְצַר

אִם לְהַשִּׂיג כִּימָה יַעְפִּיל

אֶת גְּאוֹנוֹ הֵשַׁח הִשְּׁפִּיל

דּוֹד כְּעֹפֶר וְלֵבָב נָמֵר

אִם לְהֶרֶג אַתָּה אוֹמֵר

הֵן בְּיָדְךָ לִבִּי חֹמֶר

אַל נְדוּדִים עָלָיו תַּקְהִיל

כִּי בְקִרְבּוֹ שִׁמְךָ יַאְהִיל

דּוֹד כְּחוּט שָׁנִי שִׂפְתוֹתָיו

בּוֹעֲרוֹת אֵשׁ כִּי מַחְתּוֹתָיו

הֵם וּבָם מַעֲשֵׂה אוֹתוֹתָיו

יִחְיֶּה בָם כִּי בָם יָחִיל

לֵב אֲרוּכָה מֵהֶם יוֹחִיל

אֵיךְ זְמַנִּי הִקְשָׁה רוּחוֹ

עוֹד וּפֵרוּד הִבְאִישׁ רֵיחוֹ

עִם יְדִידִים יָדְעוּ שִׂיחוֹ

אִם נְדוֹד בֵּינֵינוּ הִבְדִּיל

לַעֲשׂוֹת הָאַהֲבָה הִגְדִּיל

עַל צְבִי אָשִׂימָה עֵינִי

לַעֲזוֹב תּוֹךְ גַּן עֶדְנִי

אִם מְרִיבִי עָמַד לְשִׂטְנִי

אי בוידק שרט אלתחיל

לוֹ תנחאן עקד אלפיל.¹