שִׁיר עֲלָמוֹת אֲשַׁנֵּן

קוֹל כְּשָׁרִים וְחוֹלֲלִים

בֵּית תְּהִילּוֹת אֲרוֹנֵן

אֶעֱנֶה מַהֲלָלִים

וַעֲדֵי עַד אֲרַנֵּן

לָךְ בְּשֵׁם רַב פְּעָלִים

לוֹ גְדוּלָּה וּמִשְׂרָה

נַחֲלָה מִמְּרוֹמִים

אֵל נְתָנוֹ לְנָגִיד

וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים

הוּא יְדִיד אֵל בְּאָמְנָה

עִם קְדוֹשִׁים בְּאָמְנָה

שָׁת גְּלִילָיו אֱמוּנָה

עַל גְּלילֵי אֱמוּנָה

כִּי בְקִרְבּוֹ אֱמוּנָה

הָיְתָה הַתְּבוּנָה

הוּא נְגִיד הַנְּגִידִים

וַחֲכַם הַחֲכַמִים

בַּמְּרוֹמִים דְּגָלָיו

בַּהֲדוֹמִים שְׁבִילָיו

כּוֹכְבֵי אוֹר כְּלִילָיו

וּבְנֵי עָשׁ גְּלִילָיו

כַּעֲנָנִים שְׁעָלָיו

כַּמְּטָרוֹת פְּעָלָיו

עָצְמוּ מַהֲלָלָיו

כִּי חֲסָדָיו עֲצוּמִים

הוֹלְכִים עַל שְׁבִילוֹ

לָמְדוּ מִדְּרָכָיו

כִּי בְדַעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ

יָשְׁרוּ מַהֲלָכָיו

וֶאֱלֹהִים בְּכִסְלוֹ

וּבְנֵי אֵל חֲנִיכָיו

אֵיךְ יְפַחֵד וְאִתּוֹ

כָּל פְּעָלָיו שְׁלֵּמִים

נִמְשְׁכוּ הַלְבָבוֹת

אֵל נְעִים מַעֲנֵהוּ

בָּטְחוּ יוֹם קְרָבוֹת

עַל צְבָא מַחֲנֵהוּ

יוֹם אֲשֶׁר דָּר עֲרָבוֹת

מִזְּבֻל יַעֲנֵהוּ

מֶרְכְּבֵי נִפְלְאוֹתַי

הֵן לְיִשְׁעָךְ רְתוּמִים.¹