בֵּית הָעָם בִּרְחוֹב אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה בְּתֵל

אָבִיב עָשׂוּי הָיָה מִמִּסְגֶּרֶת קְרָשִׁים שֶׁמֵהֶם עָשׂוּ

צְרִיפִים. בֵּית הָעָם הָיָה בְּלִי גַּג וּבְלִי

רִצְפָּה. הָרִצְפָּה הִיא הַחוֹל שְׂפַת הַיָּם, הַצְּדָפִים,

הַזִּיפְזִיף, שֶׁעָלוּ בִּשְׁנֵי מֶטֶר מִן אוֹתוֹ יָם סָמוּךְ, שֶׁמִּמֶּנּוּ

בָּאוּ אֳנִיּוֹת עִם עָשָׁן לָבָן שֶׁל נְסִיעָה טוֹבָה. בָּאתִי

גַּם אֲנִי בָּאֳנִיָּה אֵם, שֶׁמֵּאָז לֹא שָׁמַעְתִּי עָלֶיהָ.

וְגַם הַיָּם עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה גָּמוּר וְסָגוּר.

הָיְתָה מִזְוָדָה מֻנַּחַת. הֵצִיצָה

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. לָקַחְתִּי וְנָסַעְתִּי בָּהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הָיָה יָם מֻנָּח. מֵעֵבֶר מֵעֵבֶר.

לָקַחְתִּי וְנָסַעְתִּי.

הַמִּזְוָדָה עוֹד הִגִּיעָה לַצָּבָא, כְּשֶׁהַנַּגָּר הַצְּבָאִי שִׁפֵּץ אוֹתָהּ, לַמְרוֹת יְחָסִים רָעִים בֵּינֵינוּ,

כְּשֶׁהִתְגַּיַּסְתִּי בִּשְׁנַת 1948.

וְאֶת הַיָּם אַחֲרֵי שֶׁבָּאתִי הִתְהַלַּכְתִּי

עַל יַד הַבַּיִת.

אִם חָזֹר אֲנִי אֶחֱזֹר

אֳנִיָּתֵנוּ שְׁקַע תִּשְׁקַע.

אֲנִי לֹא חָזַרְתִּי וְהָאֳנִיָּה לֹא שָׁקְעָה.

הֲזֶה סִלּוּק חֶשְׁבּוֹנוֹת?

שָׁמַעְתִּי כַּעֲבֹר זְמַן, כִּי יָצְאָה

לִגְרוּטָאוֹת, דָּבָר נוֹרָא מְזֻפָּת זֶה.

לִשְׁלֹחַ אֶת הָאֳנִיָּה כְּשִׁפְחָה? הָאָרֶץ

קְדוֹשָׁה. הָאֳנִיָּה לֹא קְדוֹשָׁה? הֶרְצְל

שָׁלִיחַ. הַסַּפָּן לֹא שָׁלִיחַ?

פַּעַם קָרוּ נִסִּים (– הָרַבִּי

מִמּוֹדְזִיץ –) הַיּוֹם אֵין נִסִּים?

הָעֻבְדָּה, שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתִי מִבַּיִת שָׁם לָאָרֶץ

כָּאן, לֹא חֲשׁוּבָה בְּיִחוּד? זוֹ

לֹא אֳנִיָּה שֶׁל מַסְעוֹת גּוֹרָל, לְכָל

הַחַיִּים זְכוּרִים, אֶלָּא אַחַת

נוֹתֶנֶת טְרֶמְפְּ בִּמְחִיר לֹא

גָּבֹהַּ? – כָּל הָעֲלִיָּה הַזֹּאת שֶׁלִּי

הִיא נִתּוּחַ, שֶׁכָּמוֹהוּ יֵשׁ

הַרְבֵּה? שֶׁכָּמוֹהוּ אָחוֹת בְּבֵית חוֹלִים, כָּל

זְמַן שֶׁהַחוֹלֶה בְּטִפּוּלָהּ, מְחַנֶּנֶת קוֹלָהּ,

וְכַאֲשֶׁר עוֹזֵב,

שָׁלוֹם לֹא אוֹמֶרֶת?

כְּשֶׁיָּרַדְתִּי מִן הָאֳנִיָּה, וְעָלִיתִי עַל הַחוֹף, קֹר נִתְקַפְתִּי

בְּגוּפִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה שֶׁמֶשׁ.

שֶׁמֶשׁ הִתְהַלַּכְתִּי עַד קֹר.

בְּבֵית חוֹלִים הֲדַסָּה שִׁפְשְׁפָה בִּסְפִּירְט

אָחוֹת אֶת חָזִי, שֶׁעוֹד

לֹא הָיְתָה עָלָיו שַׂעֲרָה אַחַת.

ה תמוז תשלח, 10 יולי 1978