כָּל הַלָּשׁוֹן

עֹמְדִים

וְכָל הַחַיִּים

הֹלְכִים.

מִי יָכֹל לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת

וְאֵיךְ יְכֹלִים לְהַגִּיד זֹאת בְּלָשׁוֹן.

כָּל הַחַיִּים הֹלְכִים

וְכָל הַלָּשׁוֹן כְּתוּבִים.

כָּל זֶה שֶׁהָיָה נִלְקַח.

כָּל זֶה שֶׁהָיָה לֹא נִלְקַח.

אֲנִי נִלְקַח?

צְרִיכִים לִהְיוֹת טֶמְבֶּל לֹא לְהָבִין.

עַד שֶׁכּוֹכָב

עֹשֶׂה צַעַד

כּוֹכָב אַחֵר

כְּבָר הִתְהַפֵּךְ.

עַד כָּאן מְחַבְּרֵנוּ אֹמֵר.

עוֹד מָה אֲגֻדַּת מְחַבְּרֵינוּ אֹמֵר?

צָרִיךְ לְשׁוֹן שְׂרֵפָה לְכַבּוֹת אֶת הַמַּיִם.

אֵשׁ אֹכְלָה מַיִם.

לֹא כַּכּוֹכָבִים כַּדּוּר הָאָרֶץ

אֶלָּא מִזְוָדָה קְטַנָּה, בְּלִי הַשְׁגָּחָה.

מַשְׁוִים כּוֹכָבִים לְמַסְמְרֵי נַעַל

וּלְשׁוֹן אֵשׁ לְגַאז שֶׁל פְּרִימוּס.

כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי מוֹשָׁבוֹת כַּדּוּר הָאָרֶץ מְצֻלָּם,

זֶה הִזְכִּיר לָהֶם קְטִיף שְׁקֵדִים

בְּרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן. בְּתַרְמִיל פָּתוּחַ פְּתִיחִית שָׁקֵד

מֵצִיץ עִם פְּתִיחִית פֶּה.

כְּשֶׁרָאִיתִי בְּעִתּוֹן “דָּבָר”

כַּדּוּר הָאָרֶץ מְצֻלָּם,

סַבָּא חָזַר מִמִּינְסְק, בֶּזְנְיֶץ,

פָּלִיט, זָקֵן, מִן הַמִּלְחָמָה.

וְלִבְסוֹף פָּגַשְׁתִּי בִּרְחוֹב שֵׁינְקִין אֶת גִּיל וְאֶת נִיר אַחִים שְׁנֵיהֶם

מֵרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן, שֶׁמָּצְאוּ כַּדּוּר בְּחֶדֶר עָזוּב

בְּתוֹךְ טִיט עִם מַפֹּלֶת סִיד אַשְׁפָּה וְנִקּוּהוּ.

עַכְשָׁו הוּא צִפֹּר עָף מִן הַיָּד וְעָף אֶל הַיָּד.

פָּסְקָה הַיַּלְדוּת – פָּסְקָה הַיַּלְדוּת.

רוּחַ לֹא מַכְנִיס אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ.

דֶּלֶת נִפְתַּחַת לוֹ.

דֶּלֶת נִסְגֶּרֶת לוֹ.

ז אדר תשלז, 25 פברואר 1977