בַּלַּיְלָה הָאִזְדָּרֶכֶת כְּבֵדָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר

בַּיּוֹם. אֲנִי מַבִּיט עַל הָעֲנָפִים, פִּתְאֹם

מִתְנוֹעֵעַ. אָז הִיא כְּמוֹ אֳנִיָּה בַּיָּם.

וְטוֹב שֶׁעֵינַי יוֹשְׁבוֹת לָבֶטַח וְלֹא נוֹפְלוֹת.

כג תמוז תשלז, 9 יולי 1977