זֶהוּ הַשִּׁיר הַשְּׁלִישִׁי, וְאָנוּ עֲדַיִן

בִשְׂדֵה קוֹצִים. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לֹא,

אֲבָל הַקּוֹץ עַצְמוֹ קַלִיבֶּר.

וַאֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לָצֵאת בְּלִי להִתְפַּשֵּׁט.

חַם חַם בַּבְּגָדִים. הָיוּ הַטֶּמְפֶַּרָטוּרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ

נוֹחוֹת לְעוֹנָה זוֹ.

בְּטֶרֶם הַמַּיִם הַחַמִּים –

זֶרֶם הָרוּחַ הַחַמָּה.

בַּחַמְסִין יֵשׁ חֹמֶר גֶּלֶם.

הַחַמְסִין הוּא כְּעֵין

חֹמֶר גֶּלֶם שֶׁמִּמֶּנּוּ אַהֲבַת קוֹצִים וְאַהֲבַת פְּרָחִים.

מִי שֶׁאוֹהֵב קוֹצִים יִזְכֶּה לֶאֱהֹב פְּרָחִים.

לְיַד הֵיכַל הַתַּרְבּוּּת

קְנֵי סוּף זְקוּפִים עוֹמְדִים בְּמַיִם.

אַךְ קוֹצִים מִתְנַעֲרִים מִן הַשִּׁבֳּלִים.

רוֹאִים אֶת הַקּוֹצִים בַּטֶּלֶבִיזְיָה אַחֲרֵי הַחֲדָשׁוֹת.

הַחַמְסִינִים יוֹצְאִים דְּחוּפִים, מְשַׁבְשְׁבִים

רוּחוֹת חַמּוֹת קֶדֶם בְּיוֹתֵר.

וּכְשֶׁרוֹאִים אוֹתָם תּוֹךְ אַחַר זְמַן בַּשָּׂדֶה בַּטֶּבַע,

הֵם אֵלֶּה מִדּוֹת הַחֹם הָרְגִילוֹת שֶׁל הַפְּרִימוּסִים.

בִּשְׁעַת קְצִיר קוֹצִים בִּשְׁכוּנַת

שְׁפַּאק בְּתֵל־אָבִיב, עוֹד מִגְרָשׁ בּוֹ

שֶׁלֶט:

“יִבָּנֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה”.

בִּרְאוֹתִי כָּךְ הִתְמַלֵּאתִי

לְהוֹצִיא קֹדֶם אֶת הַקּוֹצִים

שֶׁאֵינָם צְרִיכִים.

כְּמוֹ נַעַל מֻשְׁלָךְ בַּשָּׂדֶה בָּאֲדָמָה בָּאָרֶץ.

הַקּוֹצִים לְאָן הוֹלְכִים?

נַעַל יָחִיד וּשַׂרְפֵי קוֹצִים

הֵם זִכְרוֹנוֹת. מִי יָסִיר

אֶת מַה שֶּׁאֵין לְהַחֲזִיר?

לָמָּה אֲנִי תּוֹקֵעַ

כָּל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת

אֶת הַשֶּׁלֶט (שֶׁלָּקְחוּ)?

לָמָּה מִלִּים?

אַל תַּעֲשֶׂה לְךָ טִפֵּשׁ לַחְשֹׁב יַעֲבֹר מַיְלִין וּוְיוֹרְסְטִין

וַהֲמוֹנֵי מַרְמוֹרֶק יִזְרְמוּ לְמַטָּה

לִשְׂדֵה קוֹצִים שָׂרִיף בַּשֶּׁמֶשׁ

וְיִבְנוּ וְיָבוֹא אָבִי.

כח תמוז תשלז, 14 יולי 1977

אֵיךְ שֶׁאֲנִי גּוֹמֵר אֶת הַשִּׁיר הַשְּׁלִישִׁי,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בָּרַדְיוֹ כַּמָּה דַּקּוֹת לִפְנֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה:

יַעֲלֶה וְיָבוֹא הַנָּבִיא שֶׁבַּשָּׁמַיִם רְכוּבוֹ.

עָשִׂיתִי קְלַאפּ עַל הַשִּׁירִים.

כב אב תשל"ז, 6 אוגוסט 1977.