הָאִכָּרָה בָּאָה עַל הָעֵת וְעַל הַבָּשֵׁל בַּמַּגָּעִים בֵּין

פִּטְמוֹתֶיהָ וּלְבֵין הַנֶּחֱלֶבֶת.

עָבַר זְמַנָּהּ שֶׁל דְּבוֹרָה מְבֻלְבֶּלֶת

נָעָה עַל פְּרָחֶיהָ וּמֻפְרָכֶיהָ.

וּמוּסְלֶם נָע מֵאֲחוֹרֵי קִיר, מְקוֹם

כִּבְשָׂתוֹ, לְבַשֵּׁל כֶּבֶשׂ לְאֶל פִיטֶר.

וּבָאָה עֵת שֶׁתְּמָרִים קִצְרֵי מֹעֵד וַחֲצָאֵי אֹרֶךְ

כְּבָר נוֹשְׁרִים מִדִּקְלֵי לְיַד

“הַבִּימָה”, בַּכִּכָּר, וּכְגוֹן

אֵלֶּה מְקוֹמוֹת. דְּקָלִים שֶׁצָּמְחוּ בְּבוֹרוֹת בְּאַדְמַת

מְלֵחָה עֲמֻקִּים וְהָעָבְרוּ לְכָאן

לְנוֹי, לְיוּנִי וּלְנוֹבֶמְבֶּר.

וְהַפַּגּוֹת שֶׁנּוֹשְׁרִים מֵהַשִּׁקְמָה

בַּת אַלְמָוֶת שָׁנִים, שֶׁבֵּין “הֵיכַל הַתַּרְבּוּת”

וְהַבִּנְיָנִים “הֵילֵינִי רוּבִּינְשְׁטַיְן”, “הַבִּימָה”,

וְ“גַן יַעֲקֹב” – הַפַּגּוֹת נִדְרָסוֹת

עַכְשָׁו וְנִרְקָבוֹת בַּסְּתָו עַל

יְדֵי עוֹבְרֵי וָשָׁב.

וָהוֹ יוּנִי הַהוֹלֵךְ עִמִּי הַבַּיְתָה.

יוּלִי. הָאִזְדָּרֶכֶת סוֹגֶרֶת אֶת חַיֶּיהָ.

בַּחֲצֵרוֹת עֲדַיִן הָאֲדָמָה נוֹהֶגֶת

מִנְהַג גִּבְעָה מִדְרוֹן וְרֶקַע

בּוּר. וְהֶעָלִים מְרִיעִים אֶת זְנָבָם כְּבַעַל חַיִּים שָׂבוּעַ קַיִץ

עַל הָאָחוּ, עַל עֵץ הַמַּיִם וְעַל הַנַּחַל.

וּמִתּוֹךְ אֶמֶשׁ הַלַּיְלָה הָרַעַשׁ גַּלְגַּלִּים.

הָרַכֶּבֶת רָצָה בַּחֲרָדָה וְהוֹרִידָה עֲנָנִים

מְזֻפָּתִים. חֶצְיָם מַלְאֲכֵי חֶצְיָם חַבָּלֵי מֶטֶאוֹרִים

נוֹטְשֵׁי הָעֵצִים בְּלִי הֶרֶף, וְנוֹשְׁרִים לַאֲדָמָה דּוּ־מַעֲשִׂית

מִן הָעֵץ

עַד קְצֵה.

ג אלול תשלו, 29 אוגוסט 1976