בֵּית קוֹטְעֵי אֲבָרִים מַבִּיט לַפֶּצַע.

לֹא מַבִּיט לַיֵּצֶר.

כָּל נִדְרֵי לֹא נִדְרָם.

כָּל דִּינֵי לֹא דִּינָם.

אֵין הַשֵּׁד נוֹרָא כָּל כָּךְ

כְּפִי שֶׁמְּתָאֲרִים אָמְנָם,

אֲבָל הַתֵּאוּר

הוּא נָכוֹן.

לִשְׁאֹל אֶת מִי: לִקְטֹעַ אוֹ לֹא

לִקְטֹעַ, אֵין מַה לִּשְׁאֹל.

שְׁאַל אֶת כָּל מִי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה.

הוּא יַגִּיד לְךָ: “שְׁאַל אֶת עַצְמְךָ”.

אֲחָיוֹת וְאַחִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים,

לְבוּשִׁים לָבָן עַד רֶגֶל וְרֹאשׁ.

בַּקַּלָּה וּבַחֲמוּרָה, בַּיּוֹם

מַקְפִּידִים וּבַלַּיְלָה.

אַחִים וַאֲחָיוֹת

לְבוּשִׁים צִ’יק צַ’אק,

הוּאִים.

וְהִיאוֹת.

שְׁמֹר אֶת הַהִצְטַנְּנוּת

לְעַצְמְךָ.

וְאַל תָּפִיץ אוֹתָהּ

בָּרַבִּים.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְזַמֵּר אֶת הַנִּגּוּן.

וַאֲנִי לֹא מוּכָן.

אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁעִם הַנִּגּוּן

זֶה יַעֲזֹר לְךָ?

כְּבָר אַתָּה כּוֹרְסֵם אֶת הַבַּרְזֶל

בְּבֵית הַחוֹלִים.

קוֹרְצֵף אֶת צֶבַע הַמִּטָּה

לָבָן קָלוּף.