בְּוָשִׁינְגְטוֹן סְקְוֵר מַסְרִיטִים. כְּמוֹ בְּנִתּוּחַ

        מַזְרִימִים חַשְׁמַל כֵּלִים וְזַרְקוֹרֵי

עֲנָק וַאֲנָשִׁים רָצוֹא וָשׁוֹב

        כּוּשִׁי מַפְחִיד בְּרֹאשׁ גָּלוּחַ

מַעֲלֶה מוֹרִיד שָׁם לוּחַ

        אָטוּם שָׁחֹר לִפְנֵי הַלּוּחַ

הַלָּבָן עוֹלֶה יוֹרֵד מִן הַסֻּלָּם

        בְּמֶגָפוֹן צוֹוֵחַ עַל כֻּלָּם

וּכְבָר כֻּוְּנוּ הַמַּצְלֵמוֹת וְהֵיכָן הַשַּׂחֲקֲנִים

שְׁנֵי כּוֹבָעִים שֶׁל קָאוּבּוֹיִים עוֹשִׂים דַּרְכָּם

        לַמַּצְלֵמָה (כַּנִּרְאֶה מַעֲרָבוֹן)

שְׁנַיִם בְּמִשְׁבְּצוֹת שָׁחֹר לָבָן

מְשַׂחֲקִים בְּשַׁח עַל הָאַסְפַלְט (זֶה הַמָּוֶת

בְּצִדָּם?) וְאוּלַי הַסִּינִית הַקְּטַנָּה

כֹּה אַוְרִירִית עַל הַסַּפְסָל הִיא לְבַדָּהּ

        (זֶהוּ סֶרֶט עַל בְּדִידוּת?)

בַּקְבּוּק הַיַּיִן בְּיָדָהּ. מִישֶׁהוּ חַיָּב לְאָהֳבָהּ

        אַךְ אֵין שׁוֹלֵחַ עַיִן לְעֶבְרָהּ,

עַד שֶׁלִּבְסוֹף בְּמֵעֵין תַּרְבּוּשׁ

אֶחָד פּוֹנֶה וּמְדַבֵּר אַךְ מִתְבָּרֵר

שֶׁאֶל עַצְמוֹ. אֲנִי מְנַסֶּה לְהִתְקָרֵב

חוֹצֶה הַדֶּרֶךְ בֶּהָמוֹן. אַךְ הַכּוּשִׁי הַגָּלוּחַ

מִמִּפְרָשַׂי מוֹצִיא הָרוּחַ

        מַחֲזִירֵנִי לַמָּקוֹם. עוֹד לֹא הִתְחִיל.