בַּסֵּפֶר עַל הַשִּׁעֲמוּם, שִׁעֲמוּם שְׁמוֹ (עַד סוֹפוֹ

לֹא הִצְלַחְתִּי לִקְרֹא) מָצָאתִי כָּתוּב בְּפֵרוּשׁ

שֶׁהַמֻּשָּׂג שִׁעֲמוּם הֻכְנַס לְשִׁמּוּשׁ רַק בַּמֵּאָה הַי"ח

וַאֲנִי לְתֻמִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁמֻּכָּר בְּהֶחְלֵט הוּא

אַף לִכְלָבִים עֵת לֹעָם הַנִּפְעָר נֶהְפָּך לְפִהוּק

הַנִּתְלָשׁ וְנִתְלֶה בָּאֲוִיר כַּעֲנָן־הַזְּבוּבִים מִתְרוֹמֵם

וְחוֹזֵר כְּבָר לִנְחֹת עַל פָּנָיו

שֶׁל יֶלֶד חֲסַר כָּל עִנְיָן הַתּוֹלֵשׁ לְאֶחָד

אֶת כְּנָפָיו: עַד מָתַי כָּךְ יוּכַל

הוּא לִחְיוֹת לְלֹא כָּל יְכֹלֶת לָעוּף –

נִצָּנֵי סַקְרָנוּת מַדָּעִית (שֶׁפִּרְיָהּ הוֹ זָכִינוּ

לִטְעֹם) כְּמוֹ זוֹ שֶׁהִקְדִּים לְהִפְגִּין אַסְפַּסְיָנוּס

כּוֹבֵשׁ יְהוּדָה בְּעָמְדוֹ מוּל יַמַּת הָאַסְפַלְט,

הוּא הַיָּם הַקַּדְמוֹן, וּכְדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן

אֶת שְׁבוּיָיו הוּא צִוָּה לְהַשְׁלִיךְ, בְּשַׁרְשֶׁרֶת כְּבוּלִים

זֶה לָזֶה, אֶל מֵימָיו הַכְּבֵדִים שֶׁל הַיָּם: לִמְדֹּד בְּדִיּוּק

אֶת הַזְּמַן עַד לְמַעְלָה יָשׁוּבוּ לָצוּף.