לֹא עוֹרֵב בְּחוּגוֹ. לֹא חָתוּל בְּחָמְקוֹ.

לֹא בַּר־כֶּלֶב

חִגֵּר וְאֵין־בַּעַל.

תַּכְלִית הַפַּשְׁטוּת שֶׁל הַקֵּץ וְרִיקוֹ.

וּשְׁתִיקָה מִתְאַּכְזֶרֶת מִמַּעַל.

רַק דְּיוּנוֹת: אֲבַק־לְבֵנִים. וּמָרוֹם

מִשְׂתָּרֵעַ בְּנֵס. וְאֵי־שָׁמָּה כַּחֹלֶד

גּוֹי אַלְמוֹנִי הַנּוֹבֵר בָּעֵירֹם

חוֹפֵשׂ מַטְמוֹנִים בַּמַּפֹּלֶת.

וְאִלְפָּס שֶׁנֶּחְשַׂף. בְּדַל־כִּיּוֹר שֶׁהוּרַם

בְּלַבְנוּת הָאֶמַּל מְרַמְּזָה וְאִלָּמֶת.

רִבּוּעִים־רִבּוּעִים שֶׁחָזְרוּ לְסוּרָם.

שֶׁהָיוּ

שֶׁהָיוּ וְאֵינָם עוֹד.

וְעִיִּים וְעִיִּים כִּפְסוּקִים שֶׁל אֵיכָה.

וְשִׁלְטֵי רְחוֹבוֹת כְּפֵא־נוּן עַל מַצֶּבֶת.

וּמֶרֶד־שֶׁל־אֶבֶן: עֲדַת מָרְדְּכַי

בְּכִבְרַת הַחֻרְבָּן – לְגָאוֹן וְעֲצֶבֶת.

וְ“שֵׁמוֹת” לְרַגְלַי… שֶׁל רַמְבַּ“ם. שֶׁל בְּחַ”י.

חָצָץ מְרַשְׁרֵשׁ עַל פְּסוּקָיו שֶׁל בֶּן־סִירָא.

כָּךְ לִשְׁכֹּחַ יָכוֹל רַק הַטֶּבַע הֶחָי

לִשְׁכֹּחַ הַכֹּל עַד גְּמִירָא.

כָּךְ שׁוֹכֵחַ הַדֶּשֶׁא עִיִּים וּקְטָלִים

וּמַצְהִיל פְּנֵי שָׂדוֹת בְּיַרְקוּת מִתְנַכֶּרֶת.

כָּךְ שְׁוֵה־נֶפֶשׁ לָאֵיד בִּקְרִיצוֹת וּטְלָלִים

שַׁחַר בָּא לְקַנְטֵר הַחוּצוֹת שֶׁבַּקֶּרֶת.