לָמָּה יִדְאַב הַלֵּב, עַל מָה סוֹעֵר הוּא כֹה?

הֲבִגְלַל –

שֶׁאֵין מְנַחֵם לָעָם, אֵין שָׂם לֵב אֶל הַגּוֹי,

אֶל הַכְּלַל?

שֶׁכְּצִפּוֹר הַמְבַקְּשָׁה לָהּ קֵן בְּאֶרֶץ קֹר

בְּתוֹר סְתָו;

כֵּן יְבַקֵּשׁ גַּם הוּא, פִּנַּת־חֹם, קֶרֶן־דְּרוֹר, –

וְלַשָּׁוְא…

הֵן תִּקְוָה עוֹד יֵשׁ; וְאִם תְּשׁוּעָה אֵין עוֹד –

הֲלֹא תְהִי!

כִּי עוֹד יָקוּם הָעָם – עִזּוּז יִלְבַּשׁ וָהוֹד –

וִיחִי!