לֹא רָאִית

מֵעוֹלָם אַתְּ

רִמְזֵי כוֹכְבֵי־רֹם;

אוֹ רָאִית,

וְלֹא הֵבַנְתְּ,

אוֹתָם עַד הַיּוֹם…

אָמְנָם, אִם

נִכְסֶפֶת אַתְּ,

לְפֵשֶר סוֹדָם זֶה –

חַבְּקִינִי־נָא,

וּשְׁקִינִי־נָא,

עַל עֵינַי וְעַל הַפֶּה,

וּבְיַד יְמִינֵךְ

סַלְסְלִי

אֶת שַׂעֲרוֹתַי אָט,

וּפֵשֶׁר רִמְזֵי

כוֹכְבֵי–רֹם,

אֲסַפֶּר לָךְ בַּלָּט:

כּוֹכְבֵי–רֹם

מִזְדַּעְזְעִים,

מִשְׁתּוֹמְמִים כִּמְעָט;

מְצַחֲקִים לִי,

וְשׁוֹאֲלִים:

לָמָּה יַחְבֹּק יָד?

לָמָּה־זֶּה

לֹא יִשַּׁק לָהּ,

לַנַּעֲרָה זֹה, מִכְּבָר?

הֵן חשֶׁךְ שָׁם,

וּדְמָמָה שָׁם,

לֹא יִרְאֶה אוֹתָם זָר.