מַכְשִׁיר־הַטֶּלֶפוֹן

פָּלַט צִלְצוּל קָצָר וּמְהֻסָּס

וַאֲנִי נִתַּרְתִּי מֵעַל מִשְׁכָּבִי,

וְאוּלָם מִקְצֵה הַקַּו

שָׁמַעְתִּי רַק הֶמְיָה מוֹנוֹטוֹנִית כְּשֶׁל עוֹלַם־מַעֲמַקִּים,

בְּעוֹד צִפִּיַּת־הַשָּׁוְא לְקוֹלֵךְ מְמַלֵּאת אֶת הַחֶדֶר

וַאֲנִי מִטַּלְטֵל הֵנָּה וָשׁוֹב בִּסְבַךְ צִמְחִיַּת־הַלַּיְלָה

וְצָף

בֵּין מַחְשְׁבוֹתַי הַמְּכֻוָּנוֹת תָּמִיד לַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר,

וְהַטֶּלֶפוֹן הַדּוֹמֵם כּוֹרֵךְ עָלַי חוּטִים־חוּטִים וּמוֹשֵׁך אוֹתִי כְּלַפֵּי מַטָּה

כְּמוֹ חַיָּה שְׁחוֹרָה;