א

אִם הַשָּׂטָן בִּי יִתְעַלֵּל,

קֹב לֹא אֶקֹּב וְלֹא אֶתְפַּלֵּל,

שָׁרֹק אֶשְׁרֹק לִי וְאֵלֶךְ

כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, רָש וָמֶלֶךְ.

ב

שָׁב אָנֹכִי מִמַּחְפֵּרוֹת,

שָׁב וְאַמְתְּחוֹתַי מְלֵאוֹת

גְּרוּטוֹת-פָּז וְנִתְכֵי-כֶתֶם –

קְחוּ וּצְקוּ לָכֶם מַטְבֵּעוֹת!

וּבַגְּבוּלִין וּבַמְּדִינָה

צְאוּ וְקַשְׁקְשׁוּ בִלְגִינָה.

ג

דֶּרֶךְ גַּנּוֹת וְקַרְפִּיפוֹת

בֵּין שְׂדוֹת בָּר וּשְׂדוֹת הָרִיפוֹת

סְלוּל פְּעָמַי יֵט שְׁבִיל קָטָן,

נָתִיב לֹא יְדָעוֹ שָׂטָן.

אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה אָקוּם –

וַאֲנִי בַּשְּׁבִיל הֶעָקֹם,

הָלֹךְ אֵלֵךְ – לְאָן? אַל לִשְׁאֹל,

סוֹדִי הוּא וְסוֹד הַמִּשְׁעוֹל.

תַּחַת עֵץ עַל-יַד הַגַּנָּה

שָׁמֹר תִּשְׁמֹר לִי הַקְּטַנָּה.

– – – –

שָׁם הַסְּנוּנִית הָרִאשׁוֹנָה

נִגְלָה רֹאשָׁהּ מֵחַלּוֹנָהּ.

א. “אם השטן בי יתעלל” – כתב יד. נדפס ב“כנסת” ב‘, תרצ“ז, עמ’ 11–12. ב. “שב אנכי ממחפרות” – שם. ג. “דרך גגות וקרפיפות” – כנ”ל.