לפּוֹלַה
התקופה שבה נכתבו המאמרים המקובצים באסופה זאת — ראשיתה לפני עשרים וחמש שנים, לערך, וסיומה — ימינו. נקודת־המוצא — שעתם; אזור ההפלגה — מעט מעֵבר לאקטואליה של השעה. אולי בכך מצא גם המחַבּר צידוק לעצם ליקוטו של מבחר זה בספר.
רוב הדברים נכתבו בכינויי־העט יותם ויואב. טעמו של פסבדונים הוא על הרוב מחוץ לבחינת ההגיון הצרוף — אף שאיננו בהכרח ניגודו.
האכסניה לרוב הדברים היא מערכת “דבר”. מיעוטם פורסם ב“מעריב” ובכתבי־עת שונים.
לפרופסור דב סדן, המורה והרעַ, שהמריצני בהתמדה לכנס אסופה זאת והעיר והאיר — רגשי יקר. לחברי מנחם דורמן, שקרא בעיון ובירר בחומרה — תודת חבר. לי"צ גורדון, חכם הלשון ונוטר כרמה, שהשיב כל תג על מכונו — הוקרה וברכה.
ישעיהו אברך
שבט תשל"ו, ינואר 1976