אַתֶּם בּוֹזֵי־הַהוֹד־לְתֵאָבוֹן

מִתְיַפְיְפֵי־הַדֹּפִי־לְהַכְעִיס –

הָאֵין זֶה נִמְלָץ וּקְלוֹקֵל שִׁבְעָתַיִם

בְּרֻמּוֹ הָרַמַּאי?

הוֹ כּוֹזְבֵי־עַצְמָם חוֹלֵי־הַיּוֹתֶרֶת:

הַצַּדִּיקִים־יוֹתֵר –

אוֹ רְשָׁעִים־יוֹתֵר.

הַקַּנָּאִים־לְהַפְלִיא –

אוֹ שְׁוֵי־רוּחַ־לְהַפְלִיא.

הַנֶּאֱמָנִים־שִׁבְעָתַיִם –

אוֹ בּוֹגְדִים־שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.

כִּי רַק יוֹתֵר

רַק לְהַפְלִיא

רַק שִׁבְעִים־וְשִׁבְעָה –

וְאַף לֹא הֶרֶף־עַיִן כְּמוֹ.

אֲפִילוּ הַיָּם – בְּנוּסוֹ מֵעַצְמוֹ –

נִדְמֶה כְּמִסְתַּעֵר אֶל אֵין־חוֹף

וְכָל מֵימָיו עוֹמְדִים עַל בְּהוֹנוֹת:

יוֹתֵר גָּבֹהַּ!

יוֹתֵר הַרְבֵּה!

יוֹתֵר מִמֶּלֶךְ־וַעֲנָק־כְּמוֹת־שֶׁהֵם!

אַחַר יִסּוֹג אָחוֹר וְיִתְרַפֵּס עָיֵף

שָׁטוּח וְחוֹנֶף־עֵינַיִם

כְּכֶלֶב לְרַגְלֵי אֲדוֹנָיו.

הָהּ רֻמּוֹ הָרַמַּאי שֶׁל הָאִלּוּ!

הָהּ רֻמּוֹ הָרַמַּאי שֶׁל הָאִלּוּ!

פִּתְאֹמָם הַפַּתַּאי שֶׁל פְּתָאִים!

הֲיוּכְלוּ לַיְשִׁימוֹן הֲיַצִּילוּ –

כְּכוֹכְבֵי הַלֵּילוֹת

כִּדְשָׁאִים?