אִם שָׁעָה אַחַת נָפְלָה לְךָ בַּנְּעִימִים,

הַשָּׁעָה הַמְשַׂחֶקֶת בָּאָה –

הִתְמַכֶּר לָהּ, מְסֹר לָהּ אֶת נִשְׁמָתְךָ, –

כִּי לֹא לְעוֹלָם תִּשְׂחַק לְךָ הַשָּׁעָה.

אִם שָׁעָה אַחַת נָפְלָה לְךָ בַּנְּעִימִים,

אַחַת הִיא וְאֵין לָהּ שְׁנִיָּה;

כַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה כַּךְ גַּם הִיא חוֹלֶפֶת מַהֵר,

כְּחֶזְיוֹן־לַיְלָה צוֹלֶלֶת הִיא בִּתְהוֹם נְשִׁיָּה –

וְחֵי הַחַיִּים! שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אַתָּה, וְאֵינְךָ גַּם מְשַׁעֵר,

מַה־שָּׁמוּר לָךְ בַּעֲקֵבָהּ…

אִם גִּיל לְךָ צָפוּי, אוֹ צָרָה לְךָ אוֹרֵבָה?…

כִּי לֹא לִקְרָאתְךָ הוֹלֵךְ וְגַם בָּא עֲתִידְךָ,

הוּא אוֹרֵב לְךָ אֲחוֹרֵי כְתֵפְךָ וּמַחֲרִידְךָ…

וֵאלֹהִים – הוּא עָשָה אֶת הַשָּׁמַיִם כְּחוּלִים,

וְאֶת הַחַמָּה בָרָה,

וְאֶת הַלְּבָנָה יָפָה,

וְאֶת הַכּוֹכָבִים צְלוּלִים –

לֹא לְשִׂמְחַת לֵב הַבְּרִיּוֹת וְלֹא לַהֲנָאָתָם,

אוֹרוֹת מַתְעִים הֵמָּה –

לְהַתְעוֹת בָּם, וְלִגְנוֹב בָּם אֶת־דַּעְתָּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת – עָשָׂם…

הִנֵּה נִמְשְׁכָה עֵינְךָ לַשְּׁחָקִים,

אוֹתְךָ קָסַם הַשֶּׁמֶשׁ –

כֻּלְּךָ, כֻּלְּךָ לַשָּׁמֶשׁ!

וּבֵין כֹּה – אֵינְךָ רוֹחֵשׁ בַּנַּעֲשֶׂה

אֲחוֹרֵי עָרְפֶּךָ –

הָאָדָם, עֲנַן אֶמֶשׁ

בָּא עָלֶיךָ –

וּמְכַסֶּה…

הִנֵּה נִמְשַׁךְ לְבָבְךָ לַלְּבָנָה, לַכּוֹכָב,

אוֹתְךָ קָסַם הַשַּׁחַק –

כֻּלְּךָ, כֻּלְּךָ לַשַּׁחַק!

וּבֵין כֹּה – אֵינְךָ רוֹחֵשׁ בַּשָּׂטָן הָרָע,

מֵאָחוֹר הוּא בָא,

וְעַל כְּתֵפְךָ הוּא רוֹכֵב,

רוֹכֵב וּמְצַחֵק…

הִנֵּה נִמְשְׁכָה נִשְׁמָתְךָ לֶעָנָן הַצָּחוֹר,

אוֹתְךָ קָסְמוּ הַשְּׁחָקִים –

כֻּלְּךָ, כֻּלְּךָ לַשְּׁחָקִים –

וּבֵין כֹּה – אֵינְךָ רוֹחֵשׁ בַּשֵּׁד וּבַקָּבֶר

לְךָ כָרָה מֵאָחוֹר,

עוֹד מְעַט וְהִפִּילְךָ לְתוֹכוֹ – וְעָבָר,

וּמַצֵּבָה לֹא יָקִים…

אֲנִי –

עֵת רֵעִי מְחַבְּקֵנִי, מַאֲמִין גַּם בְּצָרִי –

וְזֶהוּ דְבָרִי:

אִם שָׁעָה אַחַת נָפְלָה לְךָ בַּנְּעִימִים –

לֵךְ שֵׁב עַל יַד הַפְּסַנְתֵּר וּפְרֹט עֲלֵי הַנִּימִים, –

פְּרֹט לְךָ שִׁירַת־חַגִּים, שִׁיר עַלִּיזִים,

וְאֶת חַלּוֹנְךָ פְּתַח לַשֶּׁמֶשׁ הַמַּזְהִירָה,

וְהִצְלִיפָה בַעֲתֶרֶת קַוֵּי־זֹהַר פְּזִיזִים,

עַל פָּנֶיךָ וְעַל הַשִּׁירָה…

וֶאֱמוֹר:

אֱלֹהִים! אֲנִי יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ –

כִּי רַק לְהַתְעוֹתֵנִי בָּרָאתָ אֶת הָאוֹר…

אַךְ לִי לֹא הָיָה שִׁמְשְׁךָ אוֹר מַתְעֶה!

גַּם לַאֲחוֹרַי אֲנִי צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ מַה־שָּׁם נַעֲשֶׂה…

אֱלֹהִים! לֹא הָיָה אוֹרְךָ לִי – אוֹר מַתְעֶה!…

וְצֵא וּרְקֹד לִקְרַאת הַלְּבָנָה מַלְכַּת־נְשָׁפִים,

וְּרְקֹד בִּרְחִימוּ לְאוֹר הַחִוֵּר, לְאוֹר הַכְּשָׁפִים;

רְקֹד וְהַלְהֵב אֶת־פְּנִינֵי הַשְּׁחָקִים – אֶת הַכּוֹכָבִים

וְיָצְאוּ בִמְחוֹלוֹת גַּם הֵמָּה, הַשְּבִיבִים הַנָּאוִים;

וְשִׁכְּרָם הַמָּחוֹל – וְנָפְלוּ אֲחָדִים מֵרוּמָם,

וְנָפְלוּ עַל רֹאשְׁךָ, עַל רֹאשְׁךָ בְּאִשָּׁם וְחֻמָּם –

וֶאֱמוֹר:

אֱלֹהִים! לֹא הָיָה אוֹרְךָ לִי – אוֹר מַתְעֶה!

ועוֹד אַחַת אַגִּיד לָךְ:

אִם שָׁעָה יָפָה שׂוֹחֲקָה לָךְ –

אַל תַּחֲמִיצֶנָּה;

עוֹד לִפְנֵי שָׁעָה דָּלְקָה אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ,

וְעוֹד אָכַלְתָּ מִן הַזֶּבַח –

הָאֵשׁ הִתְלַקְּחָה, וְהַזֶּבַח – נָתַן רֵיחַ…

וְעַתָּה קְרַב וּרְאֵה:

הָעֶצֶם הַחֲרוּכָה, גַּם הָאֵשׁ אֵינֶנָּה!…

רַק אַחַת הִיא הַשָּׁעָה הַמְשַׂחֶקֶת!

לֹא חָזָה לִבִּי עוֹד, לֹא רָאֲתָה עוֹד עֵינִי:

יוֹם יָפֶה אֶחָד וְלוֹ יִדְמֶה גַם יוֹם שֵׁנִי!

לֹֹא נִקְטַף פֶּרַח עוֹד וְאַחַר צָץ בִּמְקוֹמוֹ –

וְאִם רָאָה חֲלוֹם טוֹב אִישׁ – לֹא נִשְׁנֶה לוֹ חֲלוֹמוֹ…

אִם אָהַב פַּעַם אָדָם לֹא יֹאהַב פַּעַם שְׁנִיָּה –

רַק פַּעַם יֶחֱוַר עֶלֶם בִּזְרוֹעוֹת יְפֵה־פִיָּה…

עָבַר לֵיל הַכְּלוּלוֹת, שַׁחַר מֵת מִתְגַּלֶּה –

הֶחָתָן אֵינוֹ חָתָן וְהַכַּלָּה אֵינָהּ כַּלָּה…

לֹא שָׁב עוֹד רֶגַע שֶׁעָבַר וְלֹא קָרָה עֲדֶנָּה בֶּחָלֶד:

שֶׁיֹּאבַד לְאִישׁ זְקָנוֹ פֶּתַע וְיַחֲזוֹר לוֹ גִּיל יָלֶד…

אִם אַךְ הֶעָבַר צָד – לֹא יַעֲזוֹב עוֹד אֶת צֵידוֹ;

אִם מוּשָׁר כְּבָר הַשִּׁיר לֹא תִשְׁמַע עוֹד אֶת הֵדוֹ…