שירת תימן העברית – יהודה רצהבי

רצון הלוי – שירת ישראל בתימן

הסליחה נתחברה לימים נוראים בשנת גלות מוזע ונקובים בה ראש השנה וכיפורים.

חתימה: משתא אלשבזי – מאה יז

מֵהֲמוֹן קָמַי שַׁחְתִּי / כְּפוּף קוֹמָה הִלָּכְתִּי

אוֹי לִי כִּי פָּשַׁעְתִּי / וְעַל צוּרִי מָרַדְתִּי

אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי / לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי:

שָׁגָה לִבִּי וְהִרְהַר / וְגוּפִי בְּחֻמּוֹ הִגְהַר

עָלַי כְּמוֹ סוּס דָּהַר / וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מִהַר

מֵחֵטְא וְעָוֹן טָהַר / חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי:

תַּאֲווֹת לְבָבִי חָפַץ / וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה יָעַץ

תְּכוּנוֹת הֲבָלָיו נָתַץ / וְשָׁמְעָה אָזְנִי שֶׁמֶץ

בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ / אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי:

אַךְ הָלְמוּ יִסּוּרִים / גָּלְמִי בְאֶרֶץ זָרִים

וְלָמַדְתִּי מוּסָרִים / לְהִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים

וּבְלֵילֵי כִפּוּרִים / לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא נָחְתִּי:

אָתָה גְּזֵרַת בֶּן אָמָה / כָּתַב שִׂטְנָה בְּיָד רָמָה

הוּא וַהֲמוֹן חֵילוֹ הָמָה / פִּזַּר קְהָלִי בָאֲדָמָה

הוֹי כִּי בַת בְּאִמָּהּ קָמָה / הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי:

לוּלֵי יְוֹיָ עֲזָרָנוּ / וּמִפֶּרֶא הִצִּילָנוּ

אֲזַי בַּעֲצָתוֹ כִלָּנוּ / כִּי בָא לְהָמִיר דָּתֵנוּ

בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ / פּוּרָה לְבַדִּי דָּרַכְתִּי:

שָׁמְמוּ לְבָבוֹת יוֹם גָּזְרוּ / בַּעֲלֵי תַּרְמִית כִּי חָבְרוּ

צְעָדַי מִלָּנוּס קָצְרוּ / וְזִקְנֵי בַת עַמִּי סָעֲרוּ

[….רוּ] / פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי:

בְּחַסְדּוֹ אֵל בִּטַּל עֲצָתָם / וְעוֹרֵר לְעַמּוֹ אַהֲבָתָם

וְאוֹיְבַי הִפְרִיד חֲבִלָּתָם / בְּאַפּוֹ פִּזַּר חֲבוּרָתָם

כִּי יוֹם בָּעֲרָה חֲמָתָם / אֶת יְוֹיָ זָכַרְתִּי:

זְכוֹר רַחֲמֶיךָ צוּרִי / קוּם קַנֵּא בַעֲבוּרִי

הָסֵר כְּאֵבִי וְתַמְרוּרִי / וֶאֱמוֹר לְרַעְיָתִי עוּרִי

מֵרֹאשׁ אֲמָנָה תָשׁוּרִי / עַם זוּ לִי יָצַרְתִּי:

יָשׁוּב יְרַחֵמָה עֲנִיִּים / וְיִכְתְּבֵנוּ יָהּ לְחַיִּים

יְבַשְּׂרוּן הָרִים וְאִיִּים / וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיּים

וְיִהְיוּ דְּבָרַי רְצוּיִים / אֲשֶׁר הִתְחַנָּנְתִּי: