אל קשה יום / טוביה הכהן

מַה תִּבְכֶּה קְשֵׁה יוֹם עַל גֹּדֶל מַכְאוֹבֶךָ

עַל מֶה לַשָּׁוְא תִּשְׁפּוֹךְ דְּמָעוֹת עַל לְחָיֶיךָ

עִם מֵימֵי דְּמָעוֹת לֹא תְכַבֵּס הַכְּאֵב

וּבְרֹב בְּכִי וִילֵל לֹא תוּסַר עַצְּבַת לֵב

גַּם לֹא יְכַבּוּ בְּקֶרֶב לִבְּךָ אֵשׁ בֹּעֶרֶת

אֵשׁ אֹכֶלֶת הִיא גַּם עַל מַיִם גְּבֶרֶת,

בִּסְפוֹת עֶצֶב עוֹד יוֹסִיפוּ מַכְאוֹבֶיךָ

וּברְבוֹת בֶּכֶה כֵּן תִּרְבֶּינָה צָרוֹתֶיךָ

אַךְ בֹּעֲרִים עַל גּוֹרָלָם מַר יִבְכָּיוּן

רוּחָם וְנַפְשָׁם בַּצַּר לָהֶם יֶהֱמָיוּן

אוּלָם חֲכַם לֵב יַעֲשֶׂה בְּדַעַת וּתְבוּנָה

יִשָּׂא עַל סֻבֳּלוֹ בְּלִי עֶצֶב וּתְלוּנָה

לֹא יִבְכֶּה לֹא יֶאֱנַח לֹא יְשַׁנֶּה מַרְאֵהוּ

יוֹדֵעַ הוּא כִּי בְהָרַע אַךְ טוֹב יְבוֹאֵהוּ

וְלָמָּה יִשָּׂא נְהִי עַל גּוֹרָלוֹ יְקוֹנֵן

הֲלֹא רִפְאוּת תְּעָלָה הוּא וְאֵיך רַע יִתְאוֹנֵן

הֲיִסְכָּן גֶּבֶר נֹפֵל עַל מִשְׁכָּבֵהוּ

לְהוֹכִיחַ לָרוֹפֵא כִּי מָרִים יַשׁקֵהוּ

וְאֵיךְ יָעִיז הַכֹּאֵב רֹצֵחַ לְכַנֵּהוּ

כִּי בְלִי רַחֵם לַעֲלוּקָה יַשְׁקֶה דָמֵהוּ?

וַהֲלֹא אַךְ לְמַעַן הַעֲלוֹת אֲרוּכָה יְעַנֵּהוּ

וּמִיָּדוֹ אַךְ טוֹב לוֹ רָעָה לֹא תְאֻנֵּהוּ,

כֵּן כָּל הַתְּלָאוֹת הֵן לְרַפֵּא נַפְשֶׁךָ

וְכַאֲשֶׁר יוּסַר הָרָע תָּשׁוּב לְאֵיתָנֶךָ

כִּי אַךְ אָז תּוּקַד הָאֵשׁ בְּעוֹד שֶׁמֶן יֵשׁ

אַךְ אִם יִכְלֶה הַשֶּׁמֶן אָז תִּכְבֶּה הָאֵשׁ

כֵּן אִם יָסוּר הַשֶּׁמֶן מֵעַל לִבֶּךָ

כִּי אָז יִכְלוּ וְיֹאבְדוּ כָּל מַכְאֹבֶיךָ.