שֶׁמֶשׁ נוֹף לֹא־אֵדָעֵהוּ תְּלַהֵט רִיסֵי עֵינַי,

מַרְאוֹת אֵין־דְּמוּת רוֹמְזִים, קוֹלוֹת־אֵין־קוֹל קוֹרְאִים – –

(י. למדן)

עַל פְּנֵי מִשְׁעוֹל־לֹא־פֹּה נוֹסֵעַ הַקָּרוֹן,

שָׂדוֹת־לֹא־נִצְעֲדוּ אֶת חֶדְוָתָם הִדְשִׁיאוּ.

לִי אִילָנוֹת נוֹטְפִים אֶת שְׂרָף הַשִּׁכָּרוֹן,

וְהוּא כֻּלוֹ שֶׁלִּי, וְעַד מְאֹד שֶׁלִּי הוּא.

(א. שלונסקי)

וְיָרֵא אָנֹכִי הַטֵּרוּף הָרוֹבֵץ לְפִתְחוֹ שֶׁל גִּלוּי,

וְיָרֵא אָנֹכִי אֶת הָאוֹת שֶׁבִּמְלֹא הֱקֵפוֹ לֹא הָגוּי. – –

(ש. שלום)