שלושים למות אורי צבי גרינברג

אֶלֶף שָׁנִים, כֵּוָן שֶׁזֶה כָּכָה:

אֶלֶף שָׁנִים לֹקֵחַ עַד שֶׁנִּדְבָּקִים

חֵמָרִים לַנַּעֲלַיִם וְשָׂפָה זָרָה לַשְּׂפָתַיִם

וְאֶלֶף שָׁנִים בַּיִת יִידִישׁ פּוֹיְלִין.

אֶלֶף שָׁנִים הַשִּׁירָה רָדְפָה אֹתָנֻ

שֶׁאֵין בָּנֻ אֵמֻן.

אַחֲרֵי הַשֹּׁאָה וְ“הַגַּבְרֻת הָעֹלָה” – אֲנַחְנֻ

אֶת הַשִּׁירָה נִרְדֹּף.

אֶלֶף שָׁנִים – עַכְשָׁו זֶה מַתְחִיל.

בְּלִי יֹבֵל. בְּלִי רַעַשׁ. עָפָר

עַל אֲדָמָה. פְּטִירָה. דִּסְקִית עַל

אֵצֶג. אֲנַחְנֻ חֹזְרִים. יֵשׁ קֶבֶר.

הַקֹּרֵא הַיֹּם אֶת הַתֹּכָחָה בַּתֹּרָה

מַנְמִיךְ קֹלוֹ. חַס וְשָׁלֹם שֶׁלֹּא

תַּעֲבֹר אֵלֵינֻ. שִׁירַת קְדֻמִים שִׁירַת

הַתֹּכָחָה. חַס וְשָׁלֹם שֶׁלֹּא אֵלֵינֻ.

לָאַחֲרוֹנָה כְּאִלֻּ עָסֻק הָיָה לַעֲשֹת

חֲבִילֹת חֲבִילֹת וְלִשְׁלֹחַ לַחֻץ־לָאָרֶץ־

שֶׁל־הַזְּמַן. לָכֵן לֹא תֻּכַל

הַשִּׁירָה הָעִבְרִית לִנְשֹׁם לִרְוָחָה.

יד אייר תשמא, 18 מאי 1981