אֵם אֻרִי רָחֲצָה אֶת רִצְפַּת הַלְּוָחִים,

וְהַדָּם בָּא לָהּ לַפָּנִים. הֵרִימָה רֹאשָׁהּ,

רָאֲתָה אֶת בְּנָהּ. וְהֻא רָאָה

אֶת הַצְּבָעִים בְּפָנֶיהָ.

יַגִּיעֲךָ אָחִיךָ וְלֹא יַגִּיד לְךָ שָׁלֹם,

לֹא תִּירָא, צְבִי. אַתָּה אֹתוֹ אֹהֵב.

תָּאֵר לְךָ אֵיזֶה הִתְגַּלֻּת הָיִיתָ לִי:

נֵחַנְתָּ לָקַחַת מִלִּים מִלְּמַעְלָה וְהֹרַדְתָּ לְמַטָּה.

עַל כֵּן לֹא הֶאֱמִינֻ לְךָ.

עִם כָּל הֱיֹתָם עַם מֻפְקַר שְׂרָרָה.

הֶפְקֵר עַם. אֵינְךָָ יֹדֵעַ אֵיזֶה

עֶבֶד כְּנַעֲנִי הָעָם הַזֶּה לִמְלִיצֹת.

בְּפָרָשַׁת שַׁבָּת זוֹ, פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי,

קֹרְאִים פַּעַם שְׁנִיָּה, מַהֵר כְּכָל

הָאֶפְשָׁר. חַס וְשָׁלֹם. אַבִּי וַוייטֶער.

עֲבֹר. בִּלְבַד לֹא אֵלֵינֻ.

כְּשֶׁאָדָם עָלֻל לַעֲזֹב,

יֹשְבִים אֶצְלוֹ גְּדֹלָה.

כְּשֶׁאָדָם עָלֻל לָמֻת,

יֹשְבִים אֶצְלוֹ גְּדֹלָה וּמְדַבְּרִים גְּדֹלָה.

כְּשֶׁאָדָם עֹמֵד מֵת לָצֵאת מֵהַבַּיִת,

וּכְשֶׁמַּתְחִיל לָזֻז, אֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתְכַּוְּנֻ

וְשֶׁלְּהֶפֶךְ וְשֶׁיִּשְׁכַּח וְשֶׁלֹּא חָשְׁבֻ וְשֶׁבְּמִקְרֶה

וְשֶׁיִּזְכֹּר. לֹא כְּדַאי, בְּנִי חָבֻק.

וְנֹפְלֹת מִלִּים. וַתִּבְלַע. זֶה תָּבֹא

מַלְכֻתְךָ, צְבִי הַצְּבָעִים. כְּשֶׁכָּתַבְתָּ: – "וְנַצֵּחַ

מְנַצֵּחַ מֶפִיסְטוֹ תָּמִיד", הָלְכֻ לִתְנֻעֹת

נֹעַר צִיֹּנִיֹּת, כְּמוֹ טִין מִצְרַיִם

שֶׁלַּנִּילֻס. קִנֵּאתָ: – “לַפֹּלָנִים אֶרֶץ יָפָה”.

אֶיְרִיץ יִשְׂרָאֵל דֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם.

וְלֹא מֵהַיֹּם אֲנִי אֹמֶרֶת לְךָ.

וְלֹא אֲנִי אֹמֶרֶת לְךָ זֹאת.

עֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנֻ.

JESZCZE POLSKA NIE ZGINȨLA

יֵשׁ לַפֹּלָנִים אֶרֶץ (אָמַרְתָּ יָפְיָהּ).

וּזְגֻגִיֹּת מִשְׁקָפֶיךָ אָמְרֻ קִינֹת מִקִּנְאָה.

כב אייר תשמא, 26 מאי 1981