לוגו
עִם הָאוֹרוֹת וְעִם הַצְּלָלִים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

I    🔗

כִּמְדֻמָּה לִי, שֶׁאֶשְׁמַע רַחַשׁ שַׂלְמָה

וּדְפִיקַת יַד עֲנֻגָּה,

וּנְשִׁימָה זְהִירָה וְלוֹהֶטֶת

בְּדֶלֶת חֶדְרִי מִתְחַבֶּטֶת…

– אֶחֱזִי בַמַּנְעוּל, עַלְמָה,

וְלַחֲצִי חֶרֶשׁ עָלָיו,

וְחֶרֶשׁ פִּתְחִי דַלְתִּי, וְחֶרֶשׁ בּוֹאִי –

בְּמִסְדְּרוֹן אָרֹךְ זֶה וְאָפֵל גָּרִים

אֲנָשִׁים זָרִים, –

אַל תִּרְאֶה אוֹתָךְ פֹּה עֵין־רֹאִי…

לִבִּי כָּמַהּ לָךְ בַּחֲשָׁאִי, לִבִּי עָרַג אִלֵּם,

וְאֵין יוֹדֵעַ בְּמִסְדְּרוֹן זֶה עַל גַּעֲגוּעַי

וְעַל תַּאֲוֹתַי אֲשֶׁר אִתִּי.


 

II    🔗

מַה שְׂמֵחָה נַפְשִׁי לִקְרַאת בּוֹאֵךְ, עַלְמָה –

הֱיִי לִי בְרוּכָה!

שְׁבִי עַל בִּרְכִּי זוֹ, הִשָּׁעֲנִי עַל יָדִי

וְהִשָּׁאֲרִי לְעוֹלָם פֹּה עִמָּדִי,

פֹּה, בִּנְוֵה־הַמְּנוּחָה.

אֲנִי לֹא אַטְרִיד אוֹתָךְ גַּם בִּשְׁאֵלָה אַחַת,

לֹא אֶשְׁאֲלָה לִשְׁמֵךְ,

מֵאַיִן בָּאת וְאֵיךְ?

וּמִי שֶׁשְּׁלָחֵךְ אֵלַי הֵנָּה?

אִם יַלְדַת־שְׁחָקִים אַתְּ אוֹ בַת־הַשַּׁחַת?

הֲבָאת עַל כַּנְפֵי עַיִט אוֹ עַל אֶבְרוֹת יוֹנָה? –

הֱיִי לִי בְרוּכָה!


 

III    🔗

אֲנִי אֵינֶנִּי עָגוּם וְאֵינֶנִּי צוֹהֵל,

לֹא יִקְסֹם אוֹתִי בְּרַק הַיּוֹם,

בַּלֵּיל לֹא יַחֲרִידוּנִי פַחֲדֵי־חֲלוֹם.

אֵינֶנִּי נָס מִפְּנֵי הַשָּׂטָן,

וְלֹא אֲחַכֶּה גַם לְבִיאַת גּוֹאֵל…


 

IV    🔗

רַק אַתְּ אִם תִּצְהֲלִי בְּבֹקֶר אֶחָד

לְקֶרֶן־זָהָב יָפָה שֶׁנִּצְנְצָה בְחַלּוֹנִי

לְתֻמָּה, מִבְּלִי דַעַת, מִבְּלִי רָצוֹן,

וְטִפְּסָה עֲלֵי אֶדְנוֹ, מִמֶּנּוּ עֲלֵי כַפִּי,

מִכַּפִּי עַל כַּף־יָדֵךְ, וְחָמְדָה לָהּ גַּם לָצוֹן:

וְנִנְעֲצָה בְפִיךְ, וְזָחֲלָה עַל אַפִּי…

וְאָז אִם תִּצְהֲלִי וְתֹאמְרִי לִי:

צְהַל, צְהַל, גַּם אַתָּה צְהָל!

וְאֶצְחַק גַּם אָנֹכִי, וְנִצְחַק שְׁנֵינוּ יַחַד –

אַתְּ תִּצְחֲקִי לִזְהַב הָאוֹר,

וַאֲנִי לִשְׁחוֹר –

עֵינַיִךְ…

אַתְּ תִּתְרַפְּקִי עַל הַקֶּרֶן הַמֻּזְהָבָה,

וַאֲנִי עַל צַוָּארַיִךְ –

וּשְׁנֵינוּ נֹאחַז בַּלֶּהָבָה…


 

V    🔗

אַךְ אַתְּ אִם תֶּהֱמִי כַיּוֹנָה בְּעֶרֶב סַגְרִיר

וְתֵבְךְּ לְמַרְאֵה צְלָלִים –

רוֹעֲדִים וּשְׁחוֹחִים,

נִבָּטִים מִן הַתִּקְרָה מֵעַל גַּבֵּי כְּתָלִים,

צְלָלִים בּוֹכִים,

גְּוִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת חַיּוֹת עִם צַעַר עוֹלָם כָּמוּס,

פּוֹשְׁטוֹת יַד וְצַוָּאר כִּמְבַקְּשׁוֹת לָמוּת…

וְגֶשֶׁם טוֹרֵד,

טִפּוֹת טִפּוֹת יוֹרֵד,

טִפּוֹת טִפּוֹת מַכֶּה בַעֲלָטָה:

הַמָּוֶת יָבוֹא, יָבוֹא, אַךְ לֹא עָתָּה!..

וְאָז אִם תֶּהֱמִי וְתֹאמְרִי לִי:

בְּכֵה, בְּכֵה, גַּם אַתָּה בְכֵה! –

וְאֶבְכֶּה גַּם אָנֹכִי, וְנִבְכֶּה שְׁנֵינוּ יַחַד;

אַתְּ תִּבְכִּי אֶל הַצְּלָלִים הָעֲגוּמִים,

אֲנִי – לִרְסִיס דִּמְעָתֵךְ…

אַתְּ תִּתְרַפְּקִי עַל אֲפֵל הַצְּלָלִים –

אֲנִי עַל שִׁמֲמוֹת לִבָּתֵךְ…

וְעִם שַׁחַר חָדָשׁ – וּבָא קַו זֹהַר רִאשׁוֹן

לְטַהֵר אֶת הָעוֹלָם וּלְצַפּוֹת אוֹתוֹ זָהָב,

וּמָצָא אֶת הַזָּוִית שֶׁבָּהּ נִישָׁן –

אֲנַחְנוּ וַאֲגֻדַּת צְלָלִים,

וְהֵדִיחַ גַּם זִכְרֵנוּ עִם הַצְּלָלִים.