הֵיכַל אֲדֹנָי וּמִקְדַּשׁ הֲדֹמוֹ –

גָּלָה כְבוֹדוֹ וְנִפְזַר עַמּוֹ,

וּמִמֶרְחַקִּים יִדְרְשׁוּ שְׁלוֹמוֹ

וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ.

גּוֹלִים בְּמַעֲרָב בְּכוּשׁ וּמִצְרָיִם –

מְגַמַּת פְּנֵיהֶם יְרוּשָׁלָיִם,

אֶל אֲבִיהֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם,

לַעֲמֹד לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ.

אוֹבֵד בְּעֵילָם וְנִדָּח בְּשִׁנְעָר

לְדֶרֶךְ אַרְצוֹ פִּיהוּ יִפְעַר

מִבֵּין שִׁנֵּי זְאֵבֵי יָעַר

וּמִתּוֹךְ צַעַר יַחֲזִיק בְּתֻמּוֹ.

גָּלוּת צִיּוֹן אֲשֶר בִּסְפָרַד,

בַּעֲרָב מְפֻזָּר וּבֶאֱדוֹם מְפֹרָד –

לִפְאַת מִקְדָּשׁ יִתַּר וְיֵחֱרַד

לְבָבוֹ, כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ.

שָׁפַךְ תְּפִלָּה – וְצוּר מִתְעַלֵּם,

וְשָׁמַע חֲרָפוֹת וַיְהִי כְאִלֵּם.

בְשׁוּב שְׁבוּת צִיּוֹן הָיָה כְּחוֹלֵם

ובַהֲקִיצוֹ – אֵין פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹ!

מָתַי אֶקְרָא וְאַתָּה תִרְצֶה

וְאֶת‑מִשְׁפָּטִי לָאוֹר תּוֹצֵא,

וְיִוָּדַע – יוֹם תַּצִּיל וְתִפְצֶה –

אֱמֶת כִּי רוֹצֶה אֲדֹנָי בְּעַמּוֹ?