לוגו
ליד הגדר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לְיַד הַגָּדֵר עָמַדְנוּ.

מַבָּטוֺ שֶׁל אָבִי נִתְקַע בַּאֲרֻבַּת־הָעֲנָקִים

הַדּוֺמָה לְסִיגָר גַּמְלוֺנִי שֶׁנִּנְעָץ בְּפִי גִּבְעָה מֻשְׁלֶגֶת וְלֵילִית,

גִּבְעָה הַנִּשֵּׂאת מֵאֲחוֺרֵי צְרִיפֵי הַמְּגוּרִים

כְּרֹאשׁ אֱנוֺשׁ הַמִּזְדַּקֵּר מִיַּרְכְּתֵי הַנּוֺף, וְלוּ גַּם שָׁקוּעַ עַד צַוָּאר,

בְּעוֺדוֺ שׁוֺלֵחַ טַבָּעוֺת־טַבָּעוֺת־טַבָּעוֺת מִתְגַּחֲלוֺת אֶל אַפְרוּרִית הַשָּׁמַיִם.

אָכֵן, מְעַשֵּׁן כָּבֵד הוּא רֹאשׁ הַגִּבְעָה הַחָרְפִּית,

שֶׁהֲרֵי אֵין הוּא בּוֺרֵר בְּסוּגֵי הַטַּבָּק:

טַבָּק שֶׁל גְּבָרִים, טַבָּק שֶׁל נָשִׁים, וְגַם טַבָּק שֶׁל תִּינוֺקוֺת בְּנֵי יוֺמָם –

הַכֹּל נִבְלַע בְּרֵאוֺת־הָעוֺפֶרֶת שֶׁל שְׁמֵי בֶּלְזֶן.

וְכָעֵת מִתְיַצֵּב מִישֶׁהוּ מֵעֵבֶר לַגָּדֵר, מוּל פָּנָיו שֶׁל אָבִי:

בְּעֶצֶם, שְׁתֵּי עֵינַיִם בִּלְבַד הַמַּבְקִיעוֺת אֶת הָעֲלָטָה,

שְׁתֵּי עֵינַיִם הַמִּתְנוֺדְדוֺת מַעְלָה־מַטָּה

כִּמְבַקְּשׁוֺת אַחַר פִּרְצָה כְּדֵי לַחֲמֹק מִצַּד אֶל צַד,

וְהַפֶּה

כְּאִלּוּ מְרֻחָק מִגַּלְגַּלֵּי הָעֵינַיִם הַבּוֺלְשׁוֺת,

מְגַמְגֵּם בְּתַדְהֵמָה:

“הִנֵּה יֶלֶד, חַי…”


וְכָרֶגַע אֲנִי חָשׁ אֶת אֲחִיזַת יָדוֺ שֶׁל אַבָּא,

כְּשֶׁהוּא מַצִּיב אֶת גּוּפִי הָרָפֶה מֵאֲחוֺרֵי גַּבּוֺ הָרָחָב,

כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת קִיּוּמִי;

לְאַחַר מִכֵּן הוּא אוֺסֵף אֶת גּוּפִי אֶל מַחְסֵה מְעִילוֺ הַכָּבֵד,

וּכְדוּ־גּוּף נִרְתָּעִים אָנוּ לְאָחוֺר מִחוּטֵי־הַמַּתֶּכֶת שֶׁל הַגָּדֵר

אֲשֶׁר נִיצוֺצוֺת־נִיצוֺצוֺת נִתָּרִים מֵהֶם

בְּדוֺמֶה לְמַחְשְׁבוֺת־אֵשׁ שֶׁהִשְׁתַּחְרְרוּ מִכֶּלֶא הַחֹמֶר.

וְאוּלָם אֲנִי חָשׁ אֶת יָדוֺ שֶׁל אַבָּא נָחָה עַל לוּחַ־לִבִּי, מִתַּחַת לַחֻלְצָה הָרְטֻבָּה לְגַמְרֵי

אִם מֵחֲמַת הַשֶּׁלֶג וְאִם מֵחֲמַת הַזֵּעָה הַקָּרָה; – –

לְאַחַר מִכֵּן שַׂמְנוּ אֶת פְּעָמֵינוּ לְעֵבֶר הַצְּרִיפִים.

שְׁתֵּי רְצוּעוֺת־אוֺר, מִמִּגְדְּלֵי־הַשְּׁמִירָה, נָפְלוּ עַל מִשְׁטַח־הַשֶּׁלֶג,

הֵן הִתְרוֺצְצוּ בֵּין הָאֲרֻבָּה הַגַּמְלוֺנִית וּבֵין הַשַּׁעַר.

לְהֶרֶף־עַיִן שִׁרְבַּבְתִּי אֶת רֹאשִׁי מִתּוֺךְ מַחְסֵה מְעִיל־הַחֹרֶף שֶׁל אָבִי וְהִבַּטְתִּי לְאָחוֺר:

רֹאשׁ הַגִּבְעָה עִשֵּׁן מֵאֲחוֺרֵינוּ בִּמְלוֺא

הַקֶּצֶב – סִיגַר־עֲנָקִים לְבֶן־שֶׁלֶג הַזָּקוּר כְּנֶגֶד

רְקִיעֵי־מַעְלָה,

בְּעוֺד עֲגָלוֺת דּוּ־גַּלְגַּלִּיוֺת, הַנִּדְחָפוֺת

בִּידֵי מַרְיוֺנֶטוֺת־אֱנוֺשׁ וְהַמִּתְנוֺעֲעוֺת עַל־פִּי מְנוֺעַ

הָרוּחַ הַלֵּילִית

מַגִּיעוֺת אֶל פִּשְׁפַּשׁ מִבְנֵה־הַבֶּטוֺן, שֶׁהַבְּרִיּוֺת קוֺרְאִים לוֺ “קְרֶמָטוֺרְיוּם”.

הֵנַעְתִּי אֶת לְשׁוֺנִי וְלֹא יָצָא קוֺל,

שַׁבְתִּי וְהֵנַעְתִּי אֶת לְשׁוֺנִי וְכָעֵת יָצָא הַקּוֺל וְשָׁאַלְתִּי:

"מַדּוּעַ הִתְפַּלֵּא הָאִישׁ

כְּשֶׁרָאָה אוֺתִי מֵאֲחוֺרֵי הַגָּדֵר?…"

וְאוּלָם אָבִי הֶחֱרִישׁ. אוּלַי לֹא שָׁמַע אֶת הַמִּלִּים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי.


הוּא בִּקֵּשׁ לָשׁוּב לִצְרִיף־הַמְּגוּרִים.


בָּא בְּאָזְנֵינוּ רַחַשׁ יַעֲרוֺת אַשּׁוּחִים וְאֹרֶן אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה,

וּכְנֶגֶד גַּלְגַּל־הַיָּרֵחַ שֶׁהֵגִיחַ מִבֵּין הָעֲנָנִים

הִתְעוֺפְפוּ כְּתָמִים צְהַבְהַבִּים־כְּחַלְחַלִּים־אֲדַמְדַּמִּים

כְּשֶׁהֵם מִתְפָּרְדִים וּמִתְלַכְּדִים שׁוּב וָשׁוּב:

רֹאשׁ, יָדַיִם, רַגְלַיִם –

שִׂחַקְתִּי בָּעֲנָנִים בְּדִמְיוֺנִי,

רֹאשׁ, יָדַיִם, רַגְלַיִם –

שִׂחֲקוּ הָעֲנָנִים

בִּמְנֻתָּק מִן הָעוֺלָם.