אָנֹכִי רְאִיתִים, רְאִיתִים בְּצֵאתָם לַשָׂדֶה חוֹצֵץ –

קַלִּים וְעַזִּים הָלְכוּ וּבַרְזֶל חַרְבוֹתָם נוֹצֵץ.

הֵם הָלְכוּ בַסָּךְ, בַּסָּךְ וּגְדוּדִים, גְּדוּדִים,

מוּשְׂלָמִים וְעוֹבְדֵי אֱלִילִים וְנוֹצְרִים וִיהוּדִים.

כָּל בָּחוּר וָטוֹב, כָּל גִּבּוֹר בְּעַמָּיו הָלָךְ –

נִשְׁאַר הַמְּצֹרָע וְהַזָּב וַאֲשֶׁר אָבַד עָלָיו כָּלַח.

חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה וְקָטֹן, בַּעַל הַמּוּם הוּא רַק נוֹתָר,

מוּגֵי־הַלֵּב וַאֲשֶׁר עָמְדָה עָרְמָתָם לָהֶם וְלֹא יוֹתֵר.

וַאֲנָכִי גַם אֲנִי – מִצְחִי נְחוּשָׁה וּלְבָבִי שַׁיִּשׁ…

וְאוּלָם, בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, אֵין מִפְּנֵי מִי לְהִתְבַּיֵּשׁ.

הַטּוֹבִים לֹא עוֹד יָקוּמוּ, אַחֲרֵי שֶׁהֻכּוּ עַד חָרְמָה,

וְנִשְׁאֲרוּ רַק הַנְּמוּשׁוֹת וְזֶה אֲשֶׁר נִשְׁאַר בְּעֹרְמָה.

וְאוּלָם אָנֹכִי מַחֲשֶׁה, אֵחָבֵא דֹם חֶדֶר בְּחָדֶר,

מְהַסֵּס כֻּלִי אוּלַי עוֹד יִפְרֹץ מֵת אֶחָד גָּדֵר,

יַעֲזֹב בֵּית עוֹלָמוֹ, יֵצֵא וְיֵתַע בָּרְחוֹבוֹת,

וּפָגַע לְתֻמּוֹ גַּם בִּי וְנָתַן בִּי עֵינָיו הַתּוֹבְעוֹת…

הוֹי, לָמָּה גַּם הֵם לֹא יֵחָבְאוּ, אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַמּוּמִים,

כָּל עֵדַת הַמְּצֹרָעִים הַזֹּאת וַהֲמוֹן הָעֲרוּמִים?

לָמָּה זֶה יָצְאוּ כָּל אֵלֶּה בַמֵּתִים הַגְּדוֹלִים הִסְתּוֹלֵל?

וּתְחוּחִים עוֹד עַפְרוֹת כָּל גַּל, זֶה עַתָּה אַךְ נִסְתַּם הַגּוֹלֵל.

כְּשֹׁךְ הַמִּלְחָמָה – חִישׁ יָצְאוּ מִסִּתְרֵי נְקִיקִים וְחוֹרִים,

לִדְרשׁ בְּקוֹלֵי הַקּוֹלוֹת עַל כּוֹחַ וְרוּחַ גִּבּוֹרִים.

הוֹי, לָמָּה זֶה גְבֹהָה יְדַבְּרוּ וְרָמוֹת בְּפִיהֶם?

הֲטֶּרֶם יָדַעְתִּי מָה טִיבָם וּמָה הֵם וּמִי הֵם?

וּבְעָבְרִי עֲלֵיהֶם לְתֻמִּי וְאָזְנַי כִּי תִּשְׁמַע בְּלִי מְשִׁים

מִדַּבְּרוֹתֵיהֶם אֵשׁ לוֹהֵט – נִזְכַּר אֲנָכִי בַמֵּתִים,

מֻשְׁלָכִים עֲלֵי אֵם כָּל דֶּרֶךְ וְאֶל תַּחַת כָּל אֶבֶן וְאֵלָה…

הוֹי, לָמָּה זֶה מֵתוּ הֵם וּמַדּוּעַ לֹא מֵתוּ אֵלֶּה?