בַּחֶדֶר רָחַשׁ מַשֶּׁהוּ. —

הָעֶלֶם פָּקַח עָיִן:

הַחֶדֶר מָלֵא, מָלֵא הוּא —

הוּא מָלֵא וְאִישׁ אָיִן.

מָלֵא הוּא וּכְאֶחָד רֵיק —

בּוֹ עוֹלָם רוֹחֵשׁ נֶעְלָם;

הָעֶלֶם צוֹפֶה, צוֹפֶה בוֹ

וְרָחַב לֵב הָעֶלֶם.

בּוֹ רָחֲשׁוּ רִבּוֹא קַרְנֵי אוֹר,

וּכְרוּבִים בִּלְתִּי נִרְאִים

רִחֲפוּ בוֹ עַד לְאֵין סְפוֹר

וּשְׁאוֹן הֲמוֹן צַפְרִירִים.

בַּחֲלַל הַחֶדֶר רוֹכְבִים הֵם

עַל גַּבֵּי אַבְקוֹת זָהָב;

עַם פַּרְפָּרִים, קַלֵי גַף

טוֹבְלִים בְּתוֹךְ לָהַב…

וַיְשַׂחֶק אִתָּם רֶגַע קַל,

הִתְעָרֵב בֵּין עֲדָתָם —

הָיָה רְסִיס עִם רְסִיסֵי טַל,

קַו־אוֹר בֵּין אוֹרוֹת כָּתֶם.

הַחַי הֶעָצוּר פֹּה וְהָאֵשׁ —

עוֹד מְעַט — וּבָאָה עִתָּם,

גַּם הָעֶלֶם אֵינוֹ יֵשׁ,

הוּא יֵלֵךְ, יִמּוֹג אִתָּם.