לוגו
יוֹם סַגְרִיר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

יוֹם סַגְרִיר. בְּאוֹר כֵּהֶה עֲטוּפָה הֶחָצֵר — בּוֹר אָפֵל וָצָר,

וּנְטָפִים אַחֲרוֹנִים וִיחִידִים, מֵהַמָּטָר שֶׁיָּרַד לֹא כְבָר,


עוֹד נוֹטְפִים וְדוֹלְפִים אַט־אַט מֵעַל גַּגֵּי הַחוֹמוֹת הַגְּדוֹלוֹת,

הָעוֹמְדוֹת כַּעֲנָקִים שֶׁקָפְאוּ, כַּמָּוֶת — מַחֲרִישׁוֹת, אֲבֵלוֹת.


חַלּוֹנוֹת מִכָּל צַד מַשְחִירִים, קוֹדְרִים נִבָּטִים וּשְׁחוֹחִים,

וּנְטָפִים עַל פְּנֵיהֶם מִתְגַּלְגְּלִים, וְנִדְמֶה: הַחַלּוֹנוֹת — הֵם בּוֹכִים…


וְעַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַכֵּהִים עָבִים עַל עָבִים נִגְרָרִים,

וּבְמַחֲנוֹת כְּבֵדִים הֵם עוֹלִים וְזוֹחֲלִים מִכָּל הָעֲבָרִים.


וְעָנָן בּוֹלֵעַ אֶת אָחִיו, זֶה תּוֹסֵס וְהַשֵּׁנִי גֹוֵעַ,

וְלֹא נוֹדַע מִי בָלַע אֶת מִי, מִי נִבְלַע וּמִי הַבּוֹלֵעַ…


וְהָיוּ אָז כָּל הָעֲנָנִים לְעָנָן רַק אֶחָד, מְאֹד נוֹרָא —

הַמַּאֲפִיל עַל כָּל חֲלַל מַטָּה, בְּקַדְרוּת זְעוּמָה וּשְׁחוֹרָה,


וּמַאֲפִיל הֶעָנָן הַגָּדוֹל עַל רַחֲשֵׁי הַלֵּב וְהָרְגָשׁוֹת,

וְנוֹסֵךְ עַצֶּבֶת בַּנְּשָׁמוֹת, וְשִׁמְמַת אֵין־סוֹף בַּנְּפָשׁוֹת…


וְהִנְנִי עוֹמֵד יְחִידִי, דֹּם אַשְׁקִיף בְּעַד חַלּוֹן הַחוֹמָה:

בְּשַׁעַר הֶחָצֵר בָּא דוּמָם, יְהוּדִי דַל־פָּנִים, קְצַר־קוֹמָה,


מְעִילוֹ הָאָרֹךְ קָרוּעַ, בֵּין זְרוֹעוֹ בַשַּׂק צְרוּרִים, לוּטִים:

מִכָּל מִינֵי בְגָדִים יְשָׁנִים, הֲמוֹן בְּלוֹיֵי־סְחָבוֹת, סְמַרְטוּטִים.


וּלְרֹחַב הֶחָצֵר וּלְאָרְכּוֹ יִתְהַלֵּךְ הַיְּהוּדִי לְאִטּוֹ,

וּפוֹלֵט מִפִּיו הוּא לִרְגָעִים “הַנְדֵל” מְמֻשָּׁךְ, בְּהַבִּיטוֹ


בִּמְעוּף־עַיִן בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת, וּכְרֶגַע יִוָּאֵשׁ מִשִּׂבְרוֹ:

דְּמָעוֹת הוּא רוֹאֶה עַל פְּנֵיהֶם, הַחַלּוֹנוֹת כְּמוֹ נָדִים לְשִׁבְרוֹ…


וְעוֹמֵד הוּא מַשְׁמִים עַל עָמְדוֹ, וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים

יוֹסִיף וְיִשְׁנֶה קְרִיאָתוֹ, יִתְבּוֹנֵן לַעֲבָרִים וּצְדָדִים —


וְקוֹלוֹ הַצָּרוּד מְנַסֵּר, מְשַׁבֵּר אָזְנַיִם וּלְבָבוֹת,

מִתְפַּזֵר לְכָל רֹחַב הֶחָצֵר, וְהָיָה כְקוֹל קוֹרֵא בָּחֳרָבוֹת…


וְגַם בְּהַפְנוֹתוֹ אֶת שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מִמְּקוֹמוֹ זֶה הָלְאָה —

הִתְמַלֵּט הַ“הַנְדֵל” מִפִּיהוּ, אַךְ לֹא עוֹד כִּקְרִיאָה, — כִּילָלָה…


כִּילָלָה הִתְמַלְּטָה הַקְּרִיאָה מִפִּיהוּ, בְּלִי חֵפֶץ, בְּלִי צֹרֶךְ —

הוֹי, “הַנְדֵל” מְמֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט לָמָּה תִתְגַּלְגֵּל לְאֹרֶךְ


חָצֵר עֲלוּבָה וְקוֹדְרָה, וְהַיְּהוּדִי, הַיְּהוּדִי כְבָר יָצָא —

יָצָא, אַךְ מָרָה יִבְבָתוֹ זְמָן רַב שָׁמָּה עֹוד הִתְרוֹצָצָה…


וְשׁוּב אוֹתָהּ דְּמָמָה עֲמֻקָּה, דְּמָמָה מְהוּלָה בְאֶפֶס,

תִּתְהַלֵּךְ מִסָּבִיב וּבְאֶשְׁנַב חַלּוֹנִי בַלָּט מְרַפְרֶפֶת.


וְהִנֵּה בָא אֶל הֶחָצֵר אִישׁ עִוֵּר וְיַלְדָּה נוֹהֶגֶת בְּיָדוֹ

וְכִנּוֹר רָעוּעַ וּבָלֶה הוּא מוֹצִיא מִתַּחַת כְּנַף־מַדּוֹ.


וּמְכוֹנֵן הַזָּקֵן הָעִוֵּר אֶת כִּנּוֹרוֹ זֶה עַל חָזֵהוּ,

וּזְקָנוֹ שֶׁזָּרְקָה בוֹ שֵׂיבָה מִזְדַּעֲזֵעַ קְצָת עַל גַּבֵּהוּ.


אֶת יָדוֹ הַצְּנוּמָה הוּא מַעֲבִיר וּמַרְעִישׁ בָּהּ אֶת הַמֵּיתָרִים —

וּלְצִלְצוּל הַכִּנּוֹר הַיַּלְדָּה הָרָזָה אֶת קוֹלָהּ גַּם תָּרִים.


וְטִפְטוּף הַנְּטָפִים הַיְחִידִים הַמַּכִּים בְּלִי חָשָׂךְ בַּצִּנּוֹר,

מִתְלַכֵּד עִם שִׁירַת הַיַּלְדָּה, עִם צִלְצְלֵי מֵיתְרֵי הַכִּנּוֹר.


וְשִׁירָה עֲגוּמָה מִשְׁתַּפְּכָה שֶׁקּוֹלָהּ מִבְּלִי מֵשִׂים פּוֹרֵק

וְשׁוֹבֵר אֶת עַצְמוֹת הַחַיִּים וּמוֹצֵץ הַדָּם מִכָּל עוֹרֵק…


וְהַשִּׁירָה הַלֵּזוּ מִשְׁתַּפְּכָה, מְרִי וְתַחֲנוּנִים מְלֵאֲתִי —

וְאוֹמְרוֹת הַחוֹמוֹת הִתְמוֹגֵג, וְחִשְּׁבָה הִשָּׁבֵר לִבָּתִי…


וְלִבְכּוֹת בִּקַּשְׁתִּי אָז מָרָה וַיַּעַל מְקוֹר דֶּמַע בִּגְרוֹנִי —

אַךְ שְׁפֹךְ לֹא יָכֹלְתִּי הַדְּמָעוֹת — וָאֶנְהֹם, וָאֵשְּׂטְ מֵחַלּוֹנִי…