עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ הָלַכְתִּי עִם הַרְבֵּה, הַרְבֵּה נוֹדְדִים, —

וָאֵט הַצִּדָּה וָאֶכָּנֵס אֶל הַיַּעַר, אֶל הָאָפֵל;

מִי יִדְבַּק בִּי בְיַעַר קְדוּמִים זֶה, וּמִי אֵלַי יִטָּפֵל?

אֲנִי לְבָדָד אֵתַע בֵּין רִבְבוֹת אֳרָנִים בּוֹדְדִים…

הַס, הָס… מְרַשְׁרְשִׁים גַּם פֹּה… אֵי־אֵילוּ פֹה מִתְנוֹדְדִים…

אִם בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר, בֵּין עַם הַדּוֹמְמִים דְּבַר־מַה נָפָל?

אִם גַּם בְּנֵי אֵלֶם אֵלֶּה מְחַקִּים תַּעֲלוּלֵי בְנֵי הַשָּׁפֶל?

מַעֲרִימִים סוֹד? לֹא הֵם! זֶה חֶבֶר שׁוֹדְדִים?

עוֹד טֶרֶם אַאֲמִין אַךְ אַשְׁפִּיל בֶּאֱשׁוּן הַלַּיְלָה קוֹלִי,

וְאֶת הַשֶּׁלַח אָנִיף לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי,

לְמִלְחָמָה אֶקְרָא וְאִם אִישׁ עָלַי לֹא קָם;

חַד הַשֶּׁלַח הִבְרִיק, אֶת תְּהוֹם הַלַּיְלָה חָצָה;

הַבֹּקֶר אוֹר —, הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ יָצָא —

אֵין אִתִּי אִישׁ, אַךְ עַל הַלַּהַב הָיוּ נִטְפֵי דָם.