מִכָּל חֲמוּדוֹת הָיוּ לִי —

רַק לִבִּי, לִבִּי נִשְׁאַר לִי.

שֶׁמֶשׁ הָיְתָה לִי בָרוֹם —

עִם עֶרֶב צָלְלָה בַתְּהוֹם.

לִי צִפּוֹר שָׁרָה שִׁירַת־יָהּ,

בְּמֶרְחַק־רָזִים עָפָה לָהּ.

שׁוֹשַׁנַּת־קְסָמִים הָיְתָה לִי

עִם צֵאת הַיּוֹם וְנָבְלָה הִיא.

פִּעֵם אוֹתִי חֵשֶׁק עָז,

וְגָוַע חִישׁ עִם קַו הַפָּז.

לִבְּבַתְנִי תִקְוָה, תִּקְוַת־תֹּם,

וְנֶעֶלְמָה עִם כְּלוֹת הַיּוֹם.

עַל גַּבְשׁוּשׁ בּוֹדֵד, בְּקֶבֶר צָר,

שׁוֹכְבָה לָהּ יַלְדָּתִי כְבָר.

מִכָּל חֲמוּדוֹת הָיוּ לִי —

רַק לִבִּי, לִבִּי נִשְׁאַר לִי…