מִי מִלֵּל לָנוּ, הָהּ, עַל גַּל עֲפָרְךָ הַתָּחוּחַ

נַעֲמֹד הַיּוֹם, יְתוֹמֵי־עוֹלָם, דְּווּיִים וּמַחֲרִישִׁים,

גַּם אַתָּה, נֵ"ס, גַּם אַתָּה עֲזַבְתָּנוּ, אִישׁ הָרוּחַ,

חָסַרְנוּ הָהּ, גַּם אוֹתְךָ, גַּם אוֹתְךָ אִישׁ הָאִישִׁים!

הוֹי נֵס, נִסֵּנוּ, אֵיכָה, נֵס, נָפַלְתָּ מִנִּי יָד?

לֹא נֵבְךְּ לְשַׂר כִּי יִפֹּל וּלְמֶלֶךְ יָשַׁב עֲלֵי כֵס —

הַמְּלָכִים שְׁרֹק לָהֶם וְיָבוֹאוּ, יָבוֹאוּ מִכָּל צַד…

אַך נֵס, הוּא, אִם מִמְּרוֹמָיו יִצְנַח, לֹא עוֹד יוּרַם נֵס!

לֹא עוֹד יִתְנוֹסֵס נֵס, לֹא עוֹד יְרַחֵף שַׁאֲנָן

עַל שִׁמֲמוֹת הַגּוֹלָה וְעַל מַחֲנֵנוּ הַנָּגוּעַ —

לֹא יְדוֹבֵב עוֹד, לֹא יַשִּׁיב חַיִּים וְטַל לֹא יַזִּיל רַעֲנָן,

הִתְרַחֵשׁ לָנוּ נֵס, אַךְ נִסִּים לֹא יִתְרַחֲשׁוּ, כַיָּדוּעַ…

לֹא שֶׁמֶשׁ מִגָּבֹהַּ וּמִמֶּרְחַקִּים בָּא, לֹא עַמּוּד אֵשׁ,

שְׂכִיר לַיְלָה…מִתּוֹכֵנוּ אוֹר עָלִיתָ, דֳכִי מִיָּם

בָּקַעְתָּ, תַּעַנְדֵנוּ צִבְעֵי קֶשֶׁת וְרִקְמוֹת שֵׁשׁ…

הוֹי, אִישׁ הָאִישִׁים, נֵס מֵעַל לְרֹאשׁ וְאַחַד מִן הָעָם!

הָעָם, אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ תֵשֵׁב, תִּפְעַל, רֵישׁ־גָלוּתָא,

תְּבַשְּׂרוֹ בֹּקֶר וְיוֹם שֶׁמֶשׁ, תִּזְרַח לוֹ בִצְפִירָה —

בְּאַקְדָמוּת וּבְנֶחָמוֹת מִלִּין, בְּשָׁרָיוּת שׁוּתָא,

תְּשׁוֹבְבוֹ בְמִלְתָא דִבְדִיחוּתָא, בְּמַכְלוּלֵי שִׁירָה.

הוֹי שָׁר וְשַׂר בְּיִשְׂרָאֵל! עוֹד טֶרֶם אֵדַע מִי

בְךָ גָּדַל מִשְּׁנֵי אֵלֶּה… הַמְּשׁוֹרֵר אוֹ הַשָּׂר?

רַק אַחַת אֵדַע: יַחַד שְׁנֵיהֶם גָּדְלוּ בְךָ, וְכִי

אֶת אָבְדַּן שְׁנֵיהֶם יִסְפֹּד עָם וִיבַכֶּה אוֹתָם מָר.

רְאִיתוֹ בְסִבְלוֹתָיו כְּמשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, וּכְמשֶׁה

עִם נַעֲנִים נִתְעַנֵיתָ, שַׁחוֹתָ, הָהּ, עִם שְׁחוֹחִים;

אַךְ משֶׁה הֵבִיא אֶת הָעָם עַד קְצֵה אַרְצוֹ קְדוֹשָׁה,

וְאַתָּה — אַלְלַי לָנוּ, זְנַחְתָּנוּ בְמִדְבָּר נְבוֹכִים…