א 🔗
יָרַד הַשֶּׁמֶשׁ בַּמַּעֲרָב הָרָחוֹק,
יָרֹד וְצָחֹק –
צָחַק, כְּנִרְאֶה, לֹא יָדַע הַהוֹלֵל,
שֶׁהוּא יוֹרֵד וְצוֹלֵל…
בְּיַרְכְּתֵי הַמַּעֲרָב, עַל סִפּוֹ, חַכְלִילִית,
עָמְדָה לָהּ לִילִית,
עֲרֻמָה, כְּמוֹ שֶׁהוֹלִידָה הַתָּפְתֶּה, –
"הַשֶּׁמֶשׁ, הֵן כָּכָה אָהָבְתָּ!
"לִי אֹדֶם הַלֶּהָבָה וְלֹבֶן הַשַּׁיִשׁ –
בּוֹא, תַּיִשׁ־בֶּן־לַיִשׁ!"
וְעֵינָהּ בְּעָרְמָה וּבְבַת־צְחוֹק מַחֲנִיפָה,
לַשֶּׁמֶשׁ הֵעִיפָה.
וְשֶׁמֶשׁ בֶּן־יוֹמוֹ, אִם קֹדֶם־זְמָן בָּגָר,
אֶת עֵינָיו קְצָת סָגָר…
רַק מֶבָּט לֹא־שָׁלֵם שׁוֹלֵחַ בִּגְנֵבָה
אֶל הַשּׁוֹבֵבָה…
"כְּבָר זוּ לִי מַמְתִּינָה עַל סַף יוֹם וָלָיְלָה,
הַמְתִּינִי, יֵשׁ פְּנַאי־לִי…
"לֹא אֹהַב כִּי עָרֹם לִי תַעֲרִים עֲרוּמָה–
אָהַבְתִּי הִינוּמָה…
"חֲגוֹרָה אָהַבְתִּי עַל שׁוֹק וְעַל יָרֵךְ…
אִם אֶהְיֶה צָרִיךְ –
הוֹסִיף הַשֶּׁמֶשׁ, כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ מְחַיֵּךְ,–
“אַפְשִׁיטֶנָה אֲנִי מֵעָלָיִךְ…”
ב. 🔗
וַיַעֲצֹר הַשֶּׁמֶשׁ בִּצְעָדָיו וּבְרוּחוֹ,
נָח, הִבִּיט סְבִיבוֹ בְנוּחוֹ…
וּגְדוֹלָה שִׂמְחָתוֹ בְמָצְאוֹ בַדֶּרֶךְ
מַעֲצוֹרִים בְּלִי עֶרֶךְ:
בָּאוֹת וְעוֹבְרוֹת עַל פָּנָיו עֲנָנוֹת,
צְעִירוֹת וּלְבָנוֹת –
מִשְׁתַּטְּחוֹת לְרַגְלָיו, עֲנָווֹת, קַלִּילוֹת,
בִּתְחִנּוֹת וּתְפִלּוֹת.
מַבְלִיטוֹת שְׁדֵיהֶן, כֹּה צְנוּעוֹת וְקוֹסְמוֹת,
וְעוֹצְרוֹת וְחוֹסְמוֹת…
"הָהּ, כָּלְתָה אֵלֶיךָ, הַשֶּׁמֶשׁ, נַפְשֵׁנוּ –
שָׂרְפֵנוּ!
"שָׂרְפֵנוּ בְאִשְׁךָ… טוֹב, טוֹב לְהִשָּׂרֵף
עִם עָרֶב…"
וְהוּא – גְּבִיר הָאַהֲבָה, נָדִיב וְשׁוֹבָב –
אֶת כֻּלָן הוּא חוֹבֵב!
עַל יַד כָּל עֲנָנָה הוּא נֶעְכָּב וְנִשְׁבֶּה,
וּלְאַהֲבָה נִשְׁבָּע.
אַךְ רַב מְאֹד הָאוֹר וְהָאֵשׁ שֶׁהוּא אוֹצֵר,
בִּשְֹׁבִילָן לֹא נוֹצָר…
שִׂפְתוֹתָיו הַצוֹרְבוֹת אַךְ נָגְעוּ בַצְּנוּעָה,
וְהִנֵּה הִיא קְלוּיָה!…
קְלוּיָה, לֹא נִשְׁאַר מִמֶּנָּה מְאוּמָה,
רַק נַפְשָׁהּ עֲגוּמָה…
עֲדֶן הָעֲנֻגָה עוֹלָה בְלָהַב –
וּשְׁנִיָּה כְּבָר אָהָב!
הַלָּלוּ עוֹד יוֹקְדוֹת, וּבָאוֹת אֲחֵרוֹת,
לְבָנוֹת וּכְשֵׁרוֹת.
וּמְעַכְּבוֹת אֶת צַעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּפֶה
עַד הַיּוֹם רָפֶה…
ג. 🔗
אַךְ יָזְמָה גַם לִילִית וְחִבְּלָה תַחְבּוּלָה
לְמָשְׁכוֹ בִגְבוּלָהּ;
רַק תֹּם וְרַק צְנִיעוּת לוֹקְחִים לְבָבוֹ –
הוּא יָבוֹא… בּוֹא יָבוֹא!
יָבוֹא… כַּנִרְאֶה, הוּא אוֹהֵב הַתַּיִשׁ
אֶת מִי שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ…
הוּא אוֹהֵב לֵב פּוֹעֵם וְעֵינֵי אֵשׁ כָּלוֹת
לְמַטָּה מֻשְׁפָּלוֹת…
וּכְאִלּוּ הִיא צְנוּעָה, וּכְאִלּוּ הִיא בוֹשָׁה –
הוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ,
פָּתְחָה קְוֻצָּתָהּ וְאֶת גַּלֵּי שְׂעָרָהּ
פִּזְּרָה עַל בְּשָׂרָהּ;
וְהָיוּ שָׁדֶיהָ מְכֻסּוֹת – זִיז גַּלִּים
הֵנִיעַ אַט אֶת הַתַּלְתַּלִּים…
וְאֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ הַחֲמוּדוֹת הוֹרִידָה –
הוֹי שִׁדָּה!
אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ זוּ עַל זוּ שָׁתָה
וַתְּכַס עַל עֶרְוָתָהּ.
וְנִדְמֶה: אֶל אַחַד מֵעֵינוֹת הַמַּיִם,
בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבָּיִם,
לִרְחֹץ אֶת בְּשָׂרָהּ לָה יָרְדָה הַיָּפָה,
וְהַשָּׂטָן, – הוּא דְחָפָהּ
אֶל יַרְכְּתֵי מַעֲרָב – וּמְבוּכָה וּכְלִמָּה…
לָהּ עָמְדָה הַמְּזִמָּה!
ד. 🔗
אַךְ רָאָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶת לִילִית, אַךְ רָאָה –
וְלַעֲנָנוֹת לֹא שָׁעָה…
לֹא שָׁעָה לָהֶן שֶׁלֹא רָאָן וְאִם צָפוּ
לִקְרָאתוֹ וְנִשְׂרָפוּ…
לַשָׁוְא לוֹ יִתְחַנְּנוּ בְאַהֲבָתָן, לֹא עָנָן!
לֹא רָצָה קָרְבָּנָן…
הֵן חוֹזְרוֹת אֲבֵלוֹת כָּל אַחַת לִמְקוֹמָהּ,
מִזְרָחָה, דָּרוֹמָה;
וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ הִיא גוְֹעָה וּנְמַסָּה,
חֲדֵלָה וּפַסָּה…
וַחֲתָנָן – חַי יוֹרֵד לַמַּעֲרָב הָרָחוֹק,
יָרֹד וְצָחֹק.